נביא

נביא

אנו מתייסרים בצמא רוחני,

גררתי את עצמי במדבר האפל,

והסרף בעל שש הכנפיים

הוא הופיע לי בצומת דרכים.

עם אצבעות קלות כמו חלום

הוא נגע בעיניים שלי.

העיניים הנבואיות נפקחו,

כמו נשר מפוחד.

הוא נגע באוזני,

והם התמלאו רעש וצלצולים:

ושמעתי את השמים רועדים,

והמעוף השמימי של המלאכים,

וזוחלת הים מתחת למים,

ועמק הגפן צומח.

והוא בא אל שפתי,

והחוטא שלי קרע את לשוני,

ובטלן וערמומי,

ועקיצת הנחש החכם

השפתיים הקפואות שלי

הוא שם את זה בידו הימנית המדממת.

והוא חתך לי את החזה בחרב,

והוא הוציא את לבי הרועד,

ופחם בוער באש,

דחפתי את החור לתוך החזה שלי.

שכבתי כמו גופה במדבר,

וקול אלוהים קרא אלי:

"קום נביא וראה ושמע,

תתגשם ברצוני,

ובעקוף את הימים והארצות,

לשרוף את לב האנשים עם הפועל".

-אלכסנדר פושקין

שירה של חצות