לקיסר סיני אחד היה מנהיג צבאי מיומן ומנוסה מאוד. ואז יום אחד, אחרי אחד מניצחונותיו הגדולים, נערכה חגיגה גדולה בארמון הקיסרי, בה אכלו ושתו הרבה.
בתום החג, בשעת לילה מאוחרת, חזר המנהיג הצבאי הביתה. ופתאום ראה נמר מתחבא בין השיחים ליד עיקול הכביש. והנמר הזה כבר התכופף והיה מוכן לקפוץ. למרות היין ששתה בחגיגה, המפקד הצבאי הגיב מיד. כהרף עין, הוא שלף את הקשת שלו, שלף אותה ושחרר חץ שפגע בנמר למוות.
כשהמפקד התעורר בבוקר, הוא נזכר באירוע הזה והחליט שכדאי לו להכין נמר מפוחלץ כתזכורת לאירוע הזה. הוא הלך לאותו מקום ופתאום גילה שבחושך טעה בסלע ענק כנמר. ואת הסלע הזה חודר חץ שהמפקד ירה אמש.
זה כל כך עניין אותו שהוא ירה עוד הרבה חצים לעבר האבן הזו, אבל כולם עפו בלי לשרוט את פני השטח. ואז המפקד הבין:
החץ חודר את האבן אם הכוונה מושלמת.