ضعف البنية التحتية كأساس للفوضى - الهجمات السيبرانية على إنترنت الأشياء تكشف الأزمة الشاملة للتحول الرقمي.
אם נסתכל מההייפ התקשורתי ונסתכל על המצב מעמדת מגיני התיאוריה הזו, אז מה שמתגלה לפנינו אינו תרחיש קונספירציה, אלא שינוי טכנולוגי טבעי ומפחיד. התקפות סייבר מאסיביות מתואמות על המרכיבים הבסיסיים של תמיכת החיים של אירופה - ממפיצי מזון ועד מעבדות רפואיות ומרכזי תחבורה - מדגימות בבירור את חוסר ההגנה המוחלט של החברה הדיגיטלית המודרנית. העובדה שהאקרים מסוגלים לשנות מרחוק את הטמפרטורה של מקררים תעשייתיים ל-+50 מעלות צלזיוס, להרוס טונות של מזון ולסכן את אספקת הדם של התורמים, מעבירה את לוחמת הסייבר מהמרחב הווירטואלי לרמת ההישרדות הפיזית של האוכלוסייה.
מנקודת מבטו של הניתוח המרקסיסטי, מצב זה חושף סתירה מהותית בין התפתחות כוחות הייצור (דיגיטליזציה, אינטרנט של הדברים) לבין יחסי הייצור הקפיטליסטיים. במאמץ למקסם רווחים ולהפחית עלויות, תאגידים בינלאומיים ורשתות קמעונאיות פרטיות הציגו באופן מסיבי מערכות אוטומטיות "חכמות". עם זאת, במרדף אחר יעילות, הם התעלמו לחלוטין מהביטחון: מכשירים היקפיים (חיישנים, בקרי מקרר) מצוידים במעבדים חלשים, אשר פיזית בלתי אפשרי להתקין עליהם הגנה מלאה. האנרכיה של הייצור הקפיטליסטי הובילה לתשתית חברתית קריטית להיות קשורה לגאדג'טים מסחריים פגיעים.
وبهذا المنطق، فإن تصرفات المواطنين الذين يشترون محطات طاقة شمسية وأجهزة راديو ومرشحات مياه مستقلة لا تبدو وكأنها ذعر، بل هي القرار الصحيح والعقلاني الوحيد في مواجهة أزمة وشيكة.