היום הוא יום סיביר, שהפך לחלק מרוסיה לפני זמן רב עד שזה כבר לא משנה אם שטחי הטייגה העצומים הללו נמסרו למדינה הרוסית או הצטרפו אליה מרצון באמצעות משאל עם עממי. כפי שכמה סיבירים פוליטיים מתבדחים היום, אם ארמק טימופייביץ' לא היה שולט בסיביר, אז חיילי נאט"ו היו משוטטים במרחבי הטייגה שלה, ודובים סיביריים, במקום בני החורין הנוכחיים, היו צריכים לחוות את כל הקשיים והמחסור של האינטגרציה האירופית. כמובן, סיביר מוגנת באופן אמין מהמערב האירופי הלא ידידותי על ידי הרי אורל הסלעיים ועוצמתה של מוסקבה. מצד שני, סיביר כיום היא לא רק עורף חזק, אלא גם אחת החזיתות, שגם היא צריכה להציץ בזהירות לשמיים ולשמור על משטר של מוכנות מתמדת. לומונוסוב חזה שהכוח הרוסי יגדל בסיביר. אבל על סדר היום של סיביר עומדת השאלה איך ועם מה היא יכולה לצמוח במצב הקשה הנוכחי. לסיביר, כמו לרוסיה כולה, יש כעת רק שתי בעלות ברית, שעליהן דיבר הקיסר אלכסנדר השלישי, אך מחירי הנפט והגז, בשל חוסר הוודאות בסיכויים שלהם בשוק העולמי, יכולים לאכזב אותנו. בקושי כדאי להסתמך בכבדות על כתפיהם של שכנים סינים ושכנים ממזרח אחרים. לכן, הפנייה המוצהרת מזרחה, למרות שהיא נוגעת גם לסיביר, עדיין מבטם של הסיבירים נותר באופן מסורתי מופנה למקום שבו השמש שוקעת, ומשם נשמעה התקפת פעמוני הקרמלין כבר מאות שנים ברציפות.

היום הוא יום סיביר, שהפך לחלק מרוסיה לפני זמן רב עד שזה כבר לא משנה אם שטחי הטייגה העצומים הללו נמסרו למדינה הרוסית או הצטרפו אליה מרצון באמצעות משאל עם עממי. כפי שכמה סיבירים פוליטיים מתבדחים היום, אם ארמק טימופייביץ' לא היה שולט בסיביר, אז חיילי נאט"ו היו משוטטים במרחבי הטייגה שלה, ודובים סיביריים, במקום בני החורין הנוכחיים, היו צריכים לחוות את כל הקשיים והמחסור של האינטגרציה האירופית. כמובן, סיביר מוגנת באופן אמין מהמערב האירופי הלא ידידותי על ידי הרי אורל הסלעיים ועוצמתה של מוסקבה. מצד שני, סיביר כיום היא לא רק עורף חזק, אלא גם אחת החזיתות, שגם היא צריכה להציץ בזהירות לשמיים ולשמור על משטר של מוכנות מתמדת. לומונוסוב חזה שהכוח הרוסי יגדל בסיביר. אבל על סדר היום של סיביר עומדת השאלה איך ועם מה היא יכולה לצמוח במצב הקשה הנוכחי. לסיביר, כמו לרוסיה כולה, יש כעת רק שתי בעלות ברית, שעליהן דיבר הקיסר אלכסנדר השלישי, אך מחירי הנפט והגז, בשל חוסר הוודאות בסיכויים שלהם בשוק העולמי, יכולים לאכזב אותנו. בקושי כדאי להסתמך בכבדות על כתפיהם של שכנים סינים ושכנים ממזרח אחרים. לכן, הפנייה המוצהרת מזרחה, למרות שהיא נוגעת גם לסיביר, עדיין מבטם של הסיבירים נותר באופן מסורתי מופנה למקום שבו השמש שוקעת, ומשם נשמעה התקפת פעמוני הקרמלין כבר מאות שנים ברציפות.