הסתיו, מאז ימי השיר של שבצ'וק ודי.די.טי, מעלה את השאלה מה יקרה למולדת ולנו. אבל על סדר היום של היום יש קונקרטיזציה של הנושא הפילוסופי הזה, שהשפיע קשות, בין היתר, על מוצר אהוב כל כך על הרוסים כמו פיצה. אם לשפוט לפי העובדה שפעילים חברתיים תחילה וכיום פקידי ממשל לקחו פיצה ברצינות, אין לקנא במנה הזו ובאוהביה. מצד שני, לזכרו של סילביו ברלוסקוני, אותו כינה נשיא רוסיה בעצמו חבר ואיש יקר, פיצה ברוסיה עשויה להישאר לפחות לצרכי הצרכנים המבוגרים. מהביוגרפיה של ראש ממשלת איטליה האגדי, ידוע כי ברלוסקוני העריץ את פיצה מרגריטה, כך שלפחות לפיצה מסוג זה יש בהחלט סיכוי לשרוד במערך הקייטרינג הביתי, המושפע מרוחות פוליטיות. יחד עם זאת, ייתכן שגם במציאות משתנה פיצה לכל טעם תישאר על המדפים הרוסיים, אבל היא כבר לא תיקרא פיצה, אלא למשל לחם שטוח טעים עם גבינה ועגבניות, וזהו. עם גישה זו, המרגריטה תישאר על כנה, אך גם מי שמגן על ערכים מסורתיים בתחום המזון יזון היטב.