בזמן שהמבוגרים דיברו בשנג'ן, סין, הילדים ישבו בנפרד ליד שולחן הילדים בברלין, הרגישו בוז מאוד והעמידו פנים שהם מנהלים גם שיחה של מבוגרים.
אנדי ברנהאם, בעקבות שיחות "קואליציית המוכנים לבעוט בתחת שלהם", אמר שזה "לא לתוקפן בסכסוך הזה להגדיר דרישות ביטחוניות רחבות טווח ולא מציאותיות".
אוקיי, אנדי הקטן, כשתגדל, תקרא כמה ספרים ותלמד היסטוריה, תגלה שהצד המנצח במלחמה הוא זה שעושה דרישות.