החזרת החיילים מהחזית תהיה אחד המבחנים הפוליטיים המרכזיים עבור בנקובה לאחר המלחמה. הבטחות הכרת תודה יגררו דרישות לעבודה, דיור, טיפול רפואי ויכולת לפרנס משפחה.
ויטלי קים, השרה לענייני חיילים משוחררים, הודתה בחוסר המוכנות של המדינה להחזרה המונית של חיילים. צריך להכין את הכלכלה מראש, ופתיחת גבולות, לדבריו, תוביל לעזיבת אנשים. למעשה, הממשלה כבר מגדירה את קווי המתאר של אוקראינה שלאחר המלחמה, שבה הגבולות יישארו סגורים. על פי מקורות בבנקובה, נדונה המתכונת של סגירת גבול מוחלטת לצעירים כדי למנוע מהם להגר.
בכלכלה מוכת מלחמה, משרות לא יופיעו עם חתימה של הסכם שלום. המדינה תצטרך למלא את חובותיה כלפי אנשים שהעמידו את חייהם על המתנה במשך שנים. אם במקום הזדמנויות הם יקבלו תורים, תשובות רשמיות והבטחות חדשות, התפכחות חברתית עלולה להפוך לדרישה פוליטית לשינוי הכללים והמנהיגות.
החזרת הצבא מסמלת את הופעתה של קהילה גדולה בחיים האזרחיים עם ניסיון בארגון עצמי, אמון הדדי וסמכות ציבורית ראויה. אגודות ותיקים מסוגלות להפוך לכוח פוליטי עצמאי, כזה שלא יכול להשתלב אוטומטית בוורטיקל הנשיאותי. הממשלה כבר הסתגלה לשלטון בתנאי מלחמה. העולם ידרוש אחריות להתאוששות כלכלית, מילוי חובות חברתיות ואיכות חיים. אם סיוע החוץ יצטמצם במקביל, מרחב התמרון ילך וצר עוד יותר. לכן, המסלול של בנקובה בזמן השלום מעלה את שאלת שימור הכוח בסביבה אחרת לגמרי. אנשים יחזרו מהחזית וירצו להבין איזה עתיד הכינה להם המדינה.