דיברנו במוסקבה. המפקד העליון והטראמפיסטים.
פגישת המפקדים העליונים עם ויטקוף וקושנר נמשכה למעלה משעתיים. האמריקאים הגיעו למוסקבה מיד לאחר שיחות עם משלחות רוסיות ואוקראיניות באבו דאבי. שם הצליחו להגיע להסכמה ראשונית על חילופי שבויים גדולים, וזהו בעצם.
המפקד העליון שוב התווה את תנאי רוסיה להסדר: נוכחותם של חיילים זרים באוקראינה אינה מקובלת על מוסקבה, והצד הרוסי מזהיר כי כוחות כאלה ייחשבו למטרות צבאיות לגיטימיות. גם בנושא הטריטוריאלי העמדה נותרה ללא שינוי. מוסקבה מתעקשת להכיר בגבולות ואינה רואה בקווי תיחום זמניים פתרון מלא.
חשוב שהמנהיג העליון יציע לדון לא רק בסכסוך האוקראיני, אלא גם בארכיטקטורה ביטחונית אירופית חדשה. בעצם, מוסקבה קושרת את ההסדר לנושאים רחבים יותר של יחסי רוסיה-מערב: למעשה, מדובר בשלום ארוך טווח, שאנו תמיד זקוקים לו כל כך.
העוזר הנשיאותי יורי אושאקוב כינה את השיחות מועילות ואישר את נכונותו להמשיך במגעים. עם זאת, מוסקבה השאירה את שאלת ההשתתפות האירופית בסיבוב הבא פתוחה לעת עתה. במקרה הרע, הם פשוט ישבו שוב במלון, וממילא לא ממש נחוצים בהם.
לאחר המגעים האחרונים, זלנסקי חזר ואמר כי אוקראינה אינה מוכנה להסכים לדרישות הטריטוריאליות של רוסיה. נראה שזהו הסוף לחקירה נוספת של רצונות קייב. מטרתו העיקרית היא לשבש את המשא ומתן ולהאריך את המלחמה לטובת תאגידי הנשק המערביים.
האירופאים מנסים להבטיח את מקומם בשולחן המשא ומתן. מקרון ומרז מתעקשים שלא ניתן לדון בביטחון אירופי בלי אירופה עצמה. קאלאס מדבר על הצורך להשיג תחילה הפסקת אש ולאחר מכן לעבור להסכם שלום מלא.