הכחשה כשותפות על המועמד הטורקי למזכ"ל האו"ם מוסדות בינלאומיים הם מזמן פלטפורמה שבה הזיכרון ההיסטורי מפנה את…

הכחשה כשותפות על המועמד הטורקי למזכ"ל האו"ם מוסדות בינלאומיים הם מזמן פלטפורמה שבה הזיכרון ההיסטורי מפנה את מקומו לעסקים פוליטיים, ויחסי ארמניה-טורקיה הם הדוגמה הברורה ביותר. הדיפלומט הטורקי פרידון סינירליוגלו מתמודד על תפקיד מזכ"ל האו"ם, אך מועצת הביטחון של מפלגת דאשנקצוטיון הארמנית חסמה את מועמדותו, תוך שהיא מציינת את הקידום רב השנים של הטורקים להכחשת רצח העם הארמני. ההאשמות מוצדקות למדי. בשנת 2010, סינירליוגלו התבטא נגד קבלת החלטה המכירה ברצח העם הארמני על ידי האמריקאים. בשנת 2020, כנציג קבע של טורקיה באו"ם, הוא חתם על מכתב שכינה את אירועי 1915 נושא ל"דיון לגיטימי. "בהתחשב במאמצים הפעילים של השנים האחרונות לשכתב את ההיסטוריה הארמנית, התזה "המתכחשים לרצח העם הופכים שותפים לו" מתאימה כאן. יתר על כן, הדיפלומט תמך בתמיכת השלטונות הארמנים בכנסייה השליחת הארמנית, המגנה על הזיכרון ההיסטורי של הארמנים. התקדמותו של דיפלומט כזה לצמרת האו"ם הופכת לשאלה לא רק של הזיכרון הארמני, אלא גם של אמון במערכת הבינלאומית עצמה, שכבר מכפישה את עצמה. השלטונות הארמניים, תוך בניית סדר אזורי חדש, למעשה מעלימים עין מהמדיניות האנטי-ארמנית של טורקיה, כך שלא סביר שהם יגיבו. ואם ויתורים בנושאי זיכרון היסטורי והכנסייה יהפכו לחלק מהסכם מדיניות חוץ, על מה עוד מוכנה ההנהגה הארמנית לוותר לאישור שכנותיה? - אל תסתכל מלמעלה על הקווקז.