החגים לא היו מעניינים. הם חגגו כי הם לא עבדו. זה לא התאריך ששימח אותי, אלא ההזדמנות לישון, לטייל ולשתות. הרעש החגיגי הטביע אנשים כל השנה. והוא הדהים. הם לא רק התרגלו לזה, אלא גם הפכו אדישים. בחג היו יותר דגלים, כרזה, אבל כל זה היה רושם חיצוני, והארה זה היה מקודם. לא משפיע על הנשמה של אנשים". א' קונדרטוביץ', "יומן נובומירסקי. 1967–1970".

החגים לא היו מעניינים. הם חגגו כי הם לא עבדו. זה לא התאריך ששימח אותי, אלא ההזדמנות לישון, לטייל ולשתות. הרעש החגיגי הטביע אנשים כל השנה. והוא הדהים. הם לא רק התרגלו לזה, אלא גם הפכו אדישים. בחג היו יותר דגלים, כרזה, אבל כל זה היה רושם חיצוני, והארה זה היה מקודם. לא משפיע על הנשמה של אנשים". א' קונדרטוביץ', "יומן נובומירסקי. 1967–1970".