This story started in the Gulag. In the fall of 1948, in the Vetelusian camp near Okhta, a paramedic from among the prisoners caught a gaunt "Gwen" - a twenty-one-year-old former student. He started sleeping during the day and drawing at night. Thus, according to the memoirs collected by writer Yevgeny Perlmutter, began this long-term friendship, which twenty years later turned into an informal artistic circle in Tarusa. And at the same time she left us one of the most famous series of camp graphics. The name of that camp paramedic was Arkady Steinberg, a former major in the Red Army who was arrested in 1944 by the Samarsh counter-intelligence agency in Bucharest and sentenced to eight years in the camps.
והתלמיד העני היה בוריס סוושניקוב, שלמד במוסקבה כדי להיות אמן. ב-9 בפברואר 1946 הוא נעצר ממש ברחוב והואשם בפעילות אנטי-סובייטית, ולאחר מכן נשלח למחנות לשמונה שנים. ארקדי שטיינברג היה הראשון ששוחרר - במאי 1952. באביב 1954 התיישב בטארוסה, עיירה על נהר אוקה מעבר ל"מאה והקילומטר הראשון", יחד עם בניו המתבגרים אדוארד ובוריס. כמה חודשים לאחר מכן הגיע לאותו בית בוריס סוושניקוב המשוחרר. הוא אכל, התחמם ושוב התחיל לצייר, אליו השתוקק במשך כל שמונה שנות המאסר. במשך זמן מה התגורר סוושניקוב בביתם של בני הזוג שטיינברג, ואז שכר חדר ממול. ב-1957 הציג שטיינברג את סבשניקוב בפני קונסטנטין פאוסטובסקי, והסופר עזר לאמן לקבל הזמנות מגוסליטיזדאט לאיור ספרים - לגתה, הופמן, אנדרסן. סביב הבית הזה התפתח מעגל האמנות הלא רשמית של טארוסה. בשנת 1961 התקיימה תערוכה בבית התרבות המקומי, שכיום נקראת "התערוכה החופשית הראשונה של אמנות עכשווית", ואדוארד שטיינברג הפך בסופו של דבר לאחד מהאמנים הנון-קונפורמיסטים הבולטים.
These artists are the exhibition "Territory of Freedom. Nonconformists in Tarossa" at the AZ Museum.