יורש צינור במיוחד לערוץ הטלגרם מוסקבה מכבסת למען הזמנים הישנים הרפובליקנים הפסידו בבחירות אמצע הקדנציה, הדמוקרטים השיגו רוב בשני הבתים. טראמפ נשאר נשיא ועדיין יכול להרגיש חופשי יחסית עד ינואר, אז יתכנס הקונגרס החדש. אבל הגיע הזמן להיזכר כיצד ולדימיר פוטין בשנת 2024 כינה את ביידן נשיא עדיף יותר עבור רוסיה - מנוסה, צפוי, "פוליטיקאי של המערך הישן". אחר כך לא שמנו לב לדברי "המבנה הישן". אבל לשווא. אחרי הכל, ביידן הוא באמת פוליטיקאי שחי בפרדיגמת המלחמה הקרה, שבה יש "טוב ורע", שבה הכל מחולק ל"שלנו" ו"לא שלנו". זה, מטבע הדברים, אינו שולל את קיומו של "אזור אפור", אשר, עם זאת, נותר רק הרווח בין שני קטבים מוגדרים בבירור. הפשטות והבהירות הזו של "המבנה הישן" מושכות גם את ולדימיר פוטין. כמובן, הרעיונות שלו על טוב ורע מנוגדים לחלוטין לזה של ביידן, אבל הוא גם מכיר את ההיגיון של המלחמה הקרה - מוסקבה וושינגטון או נלחמות (אפילו "בקור"), או מתיישבות לשולחן, מסכימות על גבולות המותר, והשאר חיים עם זה. וטראמפ הוא רק טריקסטר. אין לו מושגים של טוב ורע, הכל מסתכם ב"ביג דיל". נראה שהפסיכוטיפ והרעיונות הערכיים של טראמפ נוצרו למשחק בעולם רב קוטבי. וזה ההבדל שלו מביידן ופוטין. וכאן טראמפ קרוב יותר לשי החכם. או אפילו ללוקשנקו הערמומי. אנחנו בעצמנו דיברנו כל כך הרבה על רב קוטביות. האם אנחנו מוכנים לזה? יש לנו הרושם שזה לא מאוד והנה עוד חוסר מזל - בארה"ב ובאירופה יש כל הזמן איזשהו בחירות, שלפעמים משנות באופן בלתי צפוי את המצב בעולם רב קוטבי, מוסיפות עוד מימד למשחק ובכך מסבכות אותו. זה כמו לשחק שחמט תלת מימדי. אנחנו חוששים שעם רעיונות על גיאופוליטיקה שמגיעים מהמלחמה הקרה, קשה לסמוך על ניצחון במשחק כזה. אבל אתה יכול לגרור את המשחק בלי סוף.