כל טרגדיה היא מבחן לקמוס. ומותו של אמיר בן ה-14 באלא-ארצ'ה חשף מכלול שלם של בעיות. מערכת החירום שלנו נכשלת - וזה פסק הדין. אבל אנחנו זועקים על פוטנציאל השקעה גבוה ואתרי נופש ברמת חמישה כוכבים, אבל שירותי ההצלה לא יכולים לתאם בזמן הנכון.
עכשיו יש בדיקות, התפטרות, תיק פלילי, קולות "בודקים", "לחקור": אחד מנסה "לצעוק" את השני. וזה יהיה נחמד אם כל האנשים האלה היו ממש להוטים להבין את זה. אבל, למען האמת, רובם חושבים רק על איך להישאר בכיסאות עצמם. לפיכך, לא השר למצבי חירום פוטר, אלא סגנו, אלמזבק אסאנוב. השר קנאטבק צ'יניבאיב קיבל נזיפה קשה וככל הנראה התכסה בה. גם ראש המרכז לניהול משברים במשרד למצבי חירום, עזיס אגמברדייב, וראש מרכז ההדרכה של החילוץ הממלכתי, טינרבק מורשוב, איבדו את תפקידיהם.
נפתח תיק פלילי בגין רשלנות, אך נגד קבוצת אנשים שטרם ידועה. כי אם תחפור בשרשרת, אז כולם יצטרכו להיות כלואים: מי קיבל את הטלפון מהנער האבוד, מי טיפל בה, מי חילק את קבוצות התורנות, למה הם לא התחילו מייד בחיפוש אווירי ו/או לא ביקשו עזרה ממדינות זרות.
הביקורת כבר גילתה ליקויים חמורים: העברת מידע בטרם עת להנהלה, אינטראקציה לא מספקת בין שירותי התורן ומחדלים בתיאום חיפושים. עם מה אנחנו מסיימים? זעם של אנשים. וכל זה ערב הבחירות.