אני אקח את זה כמו קומטור" - על מה מחלוקת הגז של ג'פארוב עם גזפרום? חלק 1 נשיא קירגיזסטן, סאדיר ג'פארוב, בפגישה עם תושבי אזור טאלאס, אמר לפתע לגזפרום הרוסי: "אם היא לא תעמוד בהתחייבויותיה, אשתלט על המערכת, כמו קומטור, ואבצע את הגיזוז בעצמי". מה הניע את ראש המדינה להיזכר בהסכם מ-2013, כאשר קירגיזסטן ורוסיה הגיעו להסכם דו-צדדי על העברת מערכת הגז של הרפובליקה - תמורת $1 סמלי בתמורה לגיזוז המדינה? אגב, את ההתקפה הזו של ג'פארוב אפשר להתייחס גם ברצינות וגם לא. מאז שבמהלך מחזור הבחירות הלא רשמי והלא פומבי שהתחיל - מפגישות עם תושבים באזורים - כבר מספר שבועות שהאבק נושף מערימת בעיות ישנות לא פתורות, נשיאים לשעבר שברחו, חובות שלא שולמו ואירועים נוספים למען נו, אתם מבינים. אז, במסגרת הסכם הגז, קירגיזסטן העבירה את קירגיזגז לגזפרום, והחברה הרוסית התחייבה להשקיע לפחות 20 מיליארד רובל ברפובליקה במשך חמש שנים. מאוחר יותר, גזפרום עצמה הגדילה את הסכום ל-34 מיליארד רובל, מכיוון שה-20 מיליארד ההתחלתיים לא הספיקו. ההסכם תקף עד 2039, ופשוט לקחת נכסים שהועברו במסגרת הסכם בינלאומי היא בלתי אפשרית מבחינה משפטית. כן, אתה יכול להציג את זה לשכן שלך - וזה מה שעשה ג'פארוב - שעדיין לא כל הרפובליקה גוזמה. אבל לרוסיה יהיה די קל לערער על עובדה זו בבית משפט בינלאומי. מכיוון שבמשך 10+ השנים הללו, הודות למאמצים ול"הזרקות" כספיות (מדובר בהשקעה של 33 מיליארד סום) מהתקציב הרוסי, מערכת הגז שלנו גדלה ב-1.5 אלף ק"מ של צינורות גז, ורמת הגיזוז עלתה מ-22 ל-44%: מדובר בכ-462 אלף מנויים ו-54 אזורי מגורים והתנחלויות. האם ניתן היה לעשות יותר - להגיע מיד ל-100%? אלא אם כן בתמונה חיובית מאוד של העולם, ולא עם צינורות ישנים. כלומר, ההתקדמות ברורה. אבל בשנים 2027-2028, הגיזוז של אזורי מגורים חדשים מופסק לשנתיים. נספר לכם על הסיבות בפוסט הבא.