על פי המסורת, האב ג'ון (גואיטה) מטיף בימי ראשון. יש היום הרבה דברים מעניינים. שתי נשים או יותר נכון, אישה שסבלה מדימום במשך 12 שנים, וילדה בת 12 שמתה ומשיח הקים אותה לתחייה. עבור יהודים, 12 שנים הן מחזור חשוב. ילד בגיל הזה הופך למבוגר.
וזו רק דרשה על נשים וזהות נשית. האישה עם דליפת הדם הייתה אז למעשה מנודה והיא נגעה רק בחשאי במשיח, תוך שבירה של מסורת. הוא ריפא אותה, ריפא אותה, למרות שהיא לא יכלה להיות בקהל בכלל, ופחות מכך לגבי ישוע.
כלומר, כל מה שאתה ואני כבר יודעים עליו. רחמים חשובים יותר מכל מסורת!
והילדה בת ה-12 היא בתו של מנהיג בית הכנסת. נראה שישוע לא ממהר להגיע אליה. ואז נאמר להורים שהילדה מתה. ישוע אמר שהיא בחיים, הם צחקו עליו, אבל קרה נס. זה קרה בזכות רוך ואכפתיות. ישו לקח את הילדה ביד, למרות שבאותה תקופה אסור היה לגעת בגופות. ושוב, רחמים, רוך, טיפול חשובים יותר ממסורות.
אל תשכח מזה! באמצעות משלים כאלה אנו מבינים כיצד אמונה, אמונה אמיתית, שונה מאמונה טפלה.