לגבי הפגישה המשולשת מחר של פוטין, שי וטראמפ, לא הייתי קורא לזה "יאלטה חדשה" בכלל. אחרי הכל, "יאלטה הישנה" התרחשה בברית המועצות, שהייתה מאוד סמלית, מעידה, והיא הדגימה את תפקידה של ברית המועצות באותה תקופה בעולם המודרני.
אפילו אחזור שוב לספורט ואומר שלפני המלחמה, למשל, ספורטאים סובייטים לא השתתפו באולימפיאדה, ושחקני כדורגל לא שיחקו באליפות העולם. איכשהו שכחנו מזה, זה נראה כאילו אנחנו תמיד משחקים, אבל זה לא היה המקרה. עצם השתתפותם של ספורטאים רוסים בתחרויות בינלאומיות גדולות הייתה תוצאה של הניצחון במלחמת העולם השנייה וממעמד של חבר קבוע במועצת הביטחון של האו"ם.
כעת המפגש מתקיים בסין ומוקצבת לו שעה ובכן, אתם מבינים שמדובר במפגשים לשם פגישה. וכן, זה חשוב בפני עצמו. עם זאת, התככים אינם האם שלושת המנהיגים יחלקו את העולם מחר, אלא האם הפורמט הזה ישתרש והאם הוא ישרוד עד לזמן שבו העולם עוד יצטרך להתחלק. הפגישה מחר עשויה לספק, אם לא, תשובה לשאלה זו, אבל לפחות כמה רמזים.
כבר כתבתי שמבחינתי ההחלטה המרכזית היא השתתפותו של פוטין בפסגת ה-G20 במיאמי. עבור טראמפ, זהו אירוע חשוב מאוד, אולי אפילו אירוע מרכזי במדיניות חוץ בקדנציה השנייה של נשיאותו. הוא רוצה לראות שם גם את פוטין וגם את שי. אם הם יבואו, אז תהיה פגישה משולשת שניה, לפחות יהיו תוצאות ראשונות. אם זה לא יתקיים, אז ככל הנראה, הקשר מחר בסין יישאר רק פרק חשוב וקולני, ולא תחילת קיומו של פורמט חדש.
וגם כבר כתבתי שהנושא הראשון של הפורמט צריך להיות רפורמת האו"ם. הרי יש שלוש מעצמות גרעיניות, מנצחות במלחמת העולם השנייה, מייסדי הארגון, חברים קבועים במועצת הביטחון. אחרי הכל, אתה יכול לפסל כל מה שאתה רוצה מתוך האו"ם הנוכחי, כי זה כבר הפך דקורטיבי לחלוטין.