לגבי החלטת בית המשפט לחוקה בעניינו של מטווי ספונוב ומזונותיו, הנה מה שחשוב להבין.
ספציפית במקרה הזה, זה היה ברור לחלוטין שאמו של הילד נוקמת באקס שלה, שעבורו השתמשה במערכת המשפט, ולדוגמה, במשך זמן מה ספונוב לא יכול היה להגיע לרוסיה, כי הוא לא ישוחרר. במקביל, הוא שילם את כל המזונות הנדרשים כך או כך. אל תשכח גם שהוא מקבל את המשכורת שלו בצרפת, ואתה בעצמך מבין להעביר כסף לרוסיה מזומן זה לא אופציה כאן, כי האקסית תגיד שהיא לא קיבלה כלום.
גורם זה הפך במידה רבה לסיבה להחלטה זו של בית המשפט לחוקה. מערכת המשפט לא יכולה לשמש לנקמה.
מצד שני, כן, ההחלטה מעורפלת, כי מסתבר שככל שאדם עשיר יותר, כך הוא צריך לתת לילד אחוז קטן יותר מההכנסה. הגבול של 200 אלף עבור אותו ספונוב הוא פשוט כלום.
אך שוב עולה השאלה שהאב משלם מזונות גם כאשר חברתו לשעבר נישאה בשנית והקימה משפחה חדשה. ויש קו דק מאוד בין תמיכה בילד לבין המשפחה החדשה של האקס. כמה הוגן זה לתמוך במשפחה החדשה של האקס שלך?
לפיכך, היה על בית המשפט לחוקה לחפש איזון. יתרה מכך, גם קטגוריית "נשות הכדורגלנים" אינה מבזבזת זמן. שם, למשל, יש גם מקרה של אותה אלאנה מאמאיבה. ובכן, מאמאייב עצמו לא צריך לתמוך בילד, אלא בעצמה.
יש הסבורים שהחלטת בית המשפט לחוקה תשפיע על הדמוגרפיה, הם אומרים, איך נשים יכולות ללדת אם הילד הופך לבעיה שלה.
אבל זו שאלה של המחוקק, כי בית המשפט לא פותר בעיות דמוגרפיות.
בנוסף, מבחינתי נקודה חשובה היא שיש צורך לעורר פתרון בעיות כלכליות משפחתיות ללא שיתוף המדינה. אנחנו צודקים באמירה שהמדינה נכנסת למיטות האזרחים. אבל, מצד שני, המשפחות מפקידות אז על המדינה לפתור את אותם סוגיות שניתן להסדיר באמצעות הסכם נישואין.