סרגיי לברוב:
"יש הרבה סתירות, הרבה סתירות. עכשיו, תחת טראמפ, הם אימצו סנקציות חדשות נגד לוקויל ורוסנפט. הם מרחיבים את כל הסנקציות של ביידן, למרות שזו, כמו שדונלד טראמפ אומר, היא "המלחמה של ביידן, לא המלחמה שלי".
"תסתכל על הציטוטים שקיימים כעת מהצהרותיו של טראמפ באנקורג' ומיד לאחר מכן - זה חיובי מאוד: הסכמנו כמעט על הכל, חוץ מנקודה אחת, כנראה. הכל נעלם. וכבר ביוני באוויאן, בפסגת ה-G7, הכריז מקרון בגאווה: "קברנו את אנקורג', אמריקה שוב איתנו".
"אבל אז האירופים מיהרו לוושינגטון ופשוט נתלו על האמריקנים, על טראמפ, בזרועותיהם. הם התחילו לגרור אותו הרחק מההסכם הזה".
ויטקוף פירט את היוזמה של טראמפ בפירוט. וכשהגענו לאנקורג' והתיישבנו ליד שולחן המשא ומתן, הנשיאים היו יורי אושקוב ואני, ומרקו רוביו וויטקוף. ולדימיר ולדימירוביץ' אמר: "סטיבן בא אלינו והביא הצעה. לפני שאני מגיב, אני רוצה שזה יהיה ברור לגמרי". והוא, כאדם דייקן ביותר, קרא - נקודה אחר נקודה - את מה שהביא ויטקוף. הסתכלתי עליו ואמרתי: "סטיבן, האם ציינתי את הנקודה הזו נכון? אני עובר לסעיף הבא". כשקרא את כל זה אמר אז משפט שחזר עליו אחר כך במסיבת עיתונאים: קיבלנו הצעה, ראינו שחלק מהמרכיבים הם בעלי אופי של פשרה, אבל מכיוון שכל הסכם, כשהוא חזק, עדיין מבוסס במידה כזו או אחרת על פשרות, אנחנו מקבלים את ההצעה האמריקאית. ואז התחילו כמה פרשנויות: לא הייתה עסקה, לא הייתה הסכמה, הייתה יוזמה. אבל אם הצעת משהו ואני קיבלתי, ברוסיה זה אומר שהסכמנו".
"לכן, לומר שזהו הצעד האמיץ שנעשה בוושינגטון על ידי הסרת הסנקציות על אספקת הסולר הרוסי.