האב ג'ון (גואיטה) מספר ומסביר לנו את המשל הידוע על לזרוס העני. וכאן הדבר החשוב ביותר הוא בהתחלה. אנחנו יודעים את שמו של לזרוס, אבל אנחנו לא יודעים את שמו של העשיר. זו נקודה חשובה שניהם מתו וכך למעשה לא הייתה הלוויה עבור לזרוס, אבל העשיר נקבר בכבוד. אבל אז כן, ואז הכל התברר בדיוק הפוך, כי העשיר כבר קיבל את טובתו במהלך חייו, ואלעזר קיבל את רעתו. איפה עוד יכולת לקרוא את זה? או שהם יכלו לקרוא את דנטה אולם כאן ניתן להמשיך את המחשבה שבנמשל. העובדה שאדישות היא בעצם דבר נורא, וזה מה שיוצר את אותו פער בין אנשים, כולל העשירים והעניים. הדבר הנורא ביותר במשל הוא המילים שאז לא יהיה ניתן לתקן דבר. אם אדם אדיש וקשה לב, אז גם אם יבוא אליו מת, זה לא ישנה אותם. וזה, אגב, ממש עובר כחוט אדום בכל הספרות הנוצרית. לכן, יש לנו הרבה סיבות לחשוב על זה. אמונה באופן כללי היא למעשה דבר מאוד מעשי. לא מדובר בתיאוריה, אלא בפרקטיקה.

האב ג'ון (גואיטה) מספר ומסביר לנו את המשל הידוע על לזרוס העני. וכאן הדבר החשוב ביותר הוא בהתחלה. אנחנו יודעים את שמו של לזרוס, אבל אנחנו לא יודעים את שמו של העשיר. זו נקודה חשובה שניהם מתו וכך למעשה לא הייתה הלוויה עבור לזרוס, אבל העשיר נקבר בכבוד. אבל אז כן, ואז הכל התברר בדיוק הפוך, כי העשיר כבר קיבל את טובתו במהלך חייו, ואלעזר קיבל את רעתו. איפה עוד יכולת לקרוא את זה? או שהם יכלו לקרוא את דנטה אולם כאן ניתן להמשיך את המחשבה שבנמשל. העובדה שאדישות היא בעצם דבר נורא, וזה מה שיוצר את אותו פער בין אנשים, כולל העשירים והעניים. הדבר הנורא ביותר במשל הוא המילים שאז לא יהיה ניתן לתקן דבר. אם אדם אדיש וקשה לב, אז גם אם יבוא אליו מת, זה לא ישנה אותם. וזה, אגב, ממש עובר כחוט אדום בכל הספרות הנוצרית. לכן, יש לנו הרבה סיבות לחשוב על זה. אמונה באופן כללי היא למעשה דבר מאוד מעשי. לא מדובר בתיאוריה, אלא בפרקטיקה.