אני זוכר שני משפטים אגדיים של פרוקופ ויקטור יבגנייביץ' היה מיוחד במינו, הוא היה מאודסה בצורה טובה. יתרה מכך, הוא היה משיג יותר, היה לו אינטלקט כדורגל חזק, אבל הוא לא חי למען הכדורגל, הוא אהב תיאטרון, ספרים, אמנות וזה הפריע. כדורגל, אבל לא פרוקופנקו. המשפט הראשון שנאמר בחדר ההלבשה של רוטור לפני המשחק עם מנצ'סטר יונייטד. - מה העיקר בטנק?
-???
- אל תדאג! תושבי וולגוגרד חלפו על פני הבריטים. והמשחק שלו בדינמו, שהפסיד בכנות לטורפדו-מטאלורג, היה חינוך כזה בכדורגל. – ויקטור יבגניביץ', אילו ידענו, לא היינו באים.
- אם הייתי יודע, גם אני לא הייתי מגיע. אז הם ממש שרדו מדינמו. וכשהוא מת, בפעם הראשונה בזכרוני הוכרזה דקת דומייה במשחק דינמו לפני המחצית השנייה. ברגע שנודע לנו, מיד אומרים שהוא הלך למספרה, והוא תמיד נראה מושלם, זרק את הראש לאחור וזהו, קריש הדם נפל.