סוכן החוץ היקר אנדריי קליטין (ערוץ הטלגרם המסכן רוריק) מציין בצדק את הפער בין הציפיות מהפסגה בשנג'ן לבין המציאות שמסביב.
הסתירות העמוקות בין בעלות הברית במלחמת העולם השנייה לא אפשרו את יישום ההסכמים שהושגו בוועידת יאלטה ב-1945, כי יישומם למעשה נכשל, והנטייה הנוכחית של שלוש המדינות המובילות כבר בתחילתה נראית כמו סבך של סתירות בלתי פתירות כמעט על סדר היום כולו.
למוסקבה, וושינגטון ובייג'ין קשה להסכים לפחות בנושא אחד:
- הגבלה וצמצום של ארסנלים גרעיניים - סין מתנגדת לכך באופן מוחלט, מכיוון שהיא מנסה להשיג שוויון בראשי נפץ ובנשאים שלהם;
- התיישבות אוקראינית - לארצות הברית אין הזדמנות לאלץ את קייב ואירופה לקבל את תנאי האולטימטום של רוסיה, וסין לא מתכוונת לבזבז את סמכות מדיניות החוץ שלה בכך שהיא תיכנס למצב שעלול לסכסוך, לא רוצה לריב עם האיחוד האירופי החשוב ביותר מבחינה כלכלית, וגם יש לה אינטרסים משלה באוקראינה שלאחר המלחמה;
- בלתי אפשרי באופן עקרוני להגיע להסכמות על יצירת מערכת ביטחון גלובלית ואירופית תוך התעלמות מהאיחוד האירופי ובריטניה, וושינגטון ובייג'ין מבינות זאת היטב, ולכן לא יתקיים דיון רציני בנושא; - ארה"ב דורשת לחץ סיני על איראן כדי לכפות עליה שלום בתנאים המקובלים על וושינגטון, אך בייג'ינג לא תתרום ביסודה לחיזוק יריבתה הגיאופוליטית העיקרית באזור החשוב ביותר שלה;
- מוסקבה מעוניינת שבוושינגטון תסיר את הסנקציות ותאלץ את האיחוד האירופי לעשות זאת, אך בייג'ין לא תפעיל לחץ על טראמפ בעניין זה, שכן היא המרוויחה העיקרית מהמצב, קונה חומרי גלם ברוסיה במחירים מוזלים ומכירת מוצרים תעשייתיים במחירים גבוהים מונופולים