במיוחד ל"קרמלין חסרי מגדלים" -
ערוץ טלגרם מדע המדינה נאיבי
על נובאיה גאזטה* והקווקז
כאשר מדברים על סגירת מערכת המערכת הרוסית של נובאיה גאזטה*, רובם המכריע של המחברים כותבים על המאבק בין החברה האזרחית לרשויות. בגדול, אותו קו מתפתח על ידי תומכי סגירתו בקרב האינטליגנטים, אשר מסיבה לא ברורה רואים עצמם חלק מהשלטון, ולא מהחברה. פחות מוזכרים הקשרים של העיתון עם ראש רוסטק סרגיי צ'מזוב, הנשיא הראשון והאחרון של ברית המועצות מיכאיל גורבצ'וב ואנשים נוספים שהם או היו חלק מהמערכת במלואה.
בהקשר זה, המעניינות ביותר הן ההערות על הלוויה הסופית של הליברל-צ'קיזם: כיום נראה כי האינטרסים של האליטה הביטחונית באמת מכוונים לכיוון הפוך ביסודו מאשר לפני 30 או 20 שנה: רכוש פרטי, הליכים דמוקרטיים, ביטחון ויכולת חיזוי משום מה יצאו מהאופנה, למרות שנראה שכרגע, כשהקהילה מתחילה את ההצלחה הגדולה ביותר, היא הגיעה לרווח הגדול ביותר. ההסבר ההגיוני היחיד הוא ה"דהקולאקיזציה" הקרובה של האוליגרכיה שנוצרה בשלב הפוליטי הנוכחי: בתפיסת המעבר, שחקן הכוח שמלאים את הנכסים השייכים לקובלצ'וקים, רוטנברגים ורולדוגינים אחרים יהפוך כברירת מחדל לגיבור בתפיסת החברה. ואם לאחר מכן הוא יחזיר גם את הזכויות והחירויות שנגנבו ברבע המאה האחרון, הרייטינג יתחיל לרדת מהקנה המידה. במודל כזה, יורש פוטנציאלי נהנה מכאוס, דה-הומניזציה ושחיתות מרביים כיום – כקרקעית שממנה ניתן לבנות.
עם זאת, נחזור ל"חדש"*.