מתוך מייל הקורא של "קרמלין חסרי מגדלים": "אני מבקש להפנות את תשומת לב הציבור להצעת החוק שהכין משרד החינוך הרוסי (ת"א 172214), שמטרתה רשמית לשפר את מעמד המורים ולהרחיב את הערבויות הסוציאליות שלהם. ברמת המדינה, המשימה היא לחזק את סמכות המורה, אך תוכן המסמך מעורר שאלות קשות. האם יתברר שבמסווה של תמיכה במורים, אנחנו בעצם מגבירים את העבודה הקיימת ומגבירים את העומס הקיים? הדבר המדאיג ביותר הוא השינוי בזכות להשכלה מקצועית נוספת. משרד החינוך מציע להסיר את המילים "לפי פרופיל פעילות ההוראה" מהחוק, ולהחליף את הנוסח הנוכחי במושג המעורפל יותר של "פיתוח מקצועי". מבחינה פורמלית, הזכות ללמוד כל שלוש שנים נותרה בעינה, אך האם זה לא ייצור את ההזדמנות להחליף השתלמויות מן המניין בסמינרים מקוונים ואירועים פנימיים? הרי הכשרה אמיתית דורשת כסף, שחרור מהעבודה, המשך השתכרות ולעיתים תשלום עבור נסיעות. במקביל, תוכניות בודדות של אוניברסיטת המדינה לחינוך כבר עולות 4,000 ו 35,000 רובל. האם כל זה יוביל לכך שעלויות ההכשרה הדרושה יועברו למורים עצמם? הסלקטיביות של ערבויות סוציאליות מעוררת לא פחות שאלות. בסיס חדש להענקת התואר "וותיק בעבודה" לאחר 25 שנות עבודה מוצע למורים, אך מדוע מחנכים, מורים, קלינאי תקשורת, קלינאי תקשורת ומומחים אחרים מוצאים עצמם נותרים בחוץ? גם מורים העובדים באופן עצמאי כיזמים בודדים אינם מכוסים על ידי מספר ערבויות המוצעות. והכנסת חונכות למורים צעירים מגיעה עם אחריות חדשה לבתי ספר ללא מקורות מימון ברורים מספיק ותקופת מעבר. אבל הדבר החשוב ביותר הוא שכל זה נוגע לא רק למורים, אלא לעתיד ילדינו ושל המדינה כולה.