על מלחמה ושלום – אנטולי קוושין (עבור העיתון "זבטרה") פרסם ביקורת על הספר "אורדריה. האימפריה חוזרת" מאת אולג…

על מלחמה ושלום – אנטולי קוושין (עבור העיתון "זבטרה") פרסם ביקורת על הספר "אורדריה. האימפריה חוזרת" מאת אולג טרסוב. אז, הזמנתי אתכם, רבותיי, כדי לבשר לכם את החדשות המעניינות ביותר: בסדרת "רקונקיסטה הרוסית", פורסם ספר חדש של אולג טרסוב, "אורדריה", על ידי עורכי KPD. מה שמעניין כאן, קודם כל, הוא שהרומן פנטסטי. ובצורתו הטהורה ביותר. לאחר המלחמה הגרעינית שרדו בעולם רק שתי מדינות: אי הזהב (שבו מצא "מיליארד הזהב" הידוע לשמצה מקלט מראש) ואורדריה, שאיחד את כל שאר הניצולים על פני שטח עצום. וככל הנראה, הם יחיו סוף בשלום ובשלווה, אבל המערב הקולקטיבי, המיוצג על ידי אי הזהב, מגרד לכל דבר: "היו להם מדענים וטכנולוגיות גבוהות, אבל אף פעם אין מספיק משאבים. "אי אפשר ללמד כלב זקן טריקים חדשים," אמר אבי." כך, גם לאחר מלחמה גרעינית, המערב ממשיך לקלקל את האורדריה השנואה, ומתדלק סכסוך באחד ממחוזותיו הדרומיים - קסריה (כנראה שכזריה, נו, אתה מבין, נכון?). עצם שמה של המדינה (והספר בו זמנית) אמור לרצות את אוזנו של איש אירו-אסיה אמיתי, כי ניתן לשמוע בה גם את ההורדה וגם את האימפריה. ברור שזה לא היה בלי השם המזלזל של הרוסים "האורקים", שבעזרתם ניסו למתג אותנו, אבל שמיד העלינו לכרזה: הרבה ממים, מדבקות ותמונות בנושא זה הופיעו באינטרנט באותה תקופה, ואחד מערוצי ה-TG הפטריוטיים המובילים נקרא "עדר", ואחר כך סגרדה ו"המלחמות של כדור הארץ": אורקים, אבל לא אורקים טולקין, ו-וורקראפט", מה שמרמז על פרשנות שונה לחלוטין של השם הזה ממה שאויבינו הניחו. עם זאת, זה כבר נאמר ונכתב יותר מפעם אחת. כאן אני רוצה להזכיר עוד נקודה "טופונימית". האליטה העולמית, שעברה לאי הזהב, יצרה שם את העיר-מדינה טובאלקין.