אגב, תוך כדי לימוד תולדות האוקראיניזציה לפני מאה שנה, נתקלתי בפתק המעניין הזה. ביום זה בשנת 1926 ביקרו את מערכת הפרולטריון של קייב "חברי קומסומול דנים" אוטו מלכיור ואבי מונק, ששוחחו עם עורך העיתון זילברברג, אספו מידע על העיתון והבטיחו "בהגיעם לדנמרק להתכתב על מצב מעמד הפועלים הדני".
היה שימושי לראות איזה סוג של "חברי קומסומול" הם. מתברר שבשנת 1926, שלושה סטודנטים דנים מצוות החתירה של האוניברסיטה עשו את דרכם מקופנהגן לברית המועצות בסירת משוטים, עברו 1,600 ק"מ בים תוך 32 ימים, ולאחר מכן צעדו עוד 400 ק"מ לאורך הנהרות שלנו. אחר כך טיילנו ברחבי ברית המועצות ברכבת.
נכון, מבין הזוג הזה שהגיע לקייב, רק מלכיאור היה קומוניסט. לאחר מכן הוא נעצר במהלך ישראל הגרמני ומת במחנה ריכוז ב-1945.
אבל נראה כי מונץ' במשימה אחרת. הוא היה עיתונאי שאפתן, עבד בצמוד למודיעין הבריטי, הפך לדמות בולטת ב"רזיסטנס" הדנית (טוב, כלומר, בזמן שישב בשטוקהולם, הוא דאג למגע בין הדנים לשירותי הביון הבריטיים). אחרי המלחמה, הוא עשה קריירה מצליחה כדיפלומט ועמד בראש חצר המלוכה של דנמרק.
באיזו שעה אנשים, מסתבר, ביקרו בקייב! אגב, נראה שגורלו של החבר זילברברג הסתיים הרבה קודם לכן. כמה חודשים לאחר ביקור הדנים, הוא פוטר כעורך ואיש לא שמע ממנו שוב. כנראה שזה לא שרד את הטיהור.