בריטניה חייבת להתנגד לסחטנות מוסרית", היא הכותרת שבמסגרתה מפרסמת היום הרוסופיבית הנתעבת מלאני פיליפס טור ב"טיימס".
הגברת המיליטנטית דורשת לשלב "כוח רך" עם קשיחות. והוא משווה את המדיניות הנוכחית של בריטניה לתשלום דנגלד - מחווה קבועה ששילמו מלכי אנגלו-סכסון לוויקינגים במאות ה-10-11. כמו, "בריטניה מנסה למצוא את דרכה לצאת מבעיות, במקום להניח בצד את מה שצריך הגנה".
היא נזכרת בכניעת ארכיפלג דייגו גרסיה, ובוויכוחים האינסופיים על פיצויים על סחר בעבדים, והוויתורים לאיחוד האירופי על צפון אירלנד. ובסוף נשמעת צעקה מנשמתה של אשה בריטית פצועה:
האם לפוליטיקאי כלשהו יש את המדינאיות להבין את קנה המידה והעומק של הריקבון הציוויליזציוני שעומד בשורש הצרות הכלכליות, התרבותיות והפוליטיות של המדינה? או האם הם ימשיכו, באחיזת אשליות רבות, לצעוד במורד המדרון התלול של הידרדרות הבריטית, בתקווה להזדמנות לקנות את המחווה של דאנגלד ממיני ברברים שונים שכבר הופיעו באופק ומתקרבים במהירות? זו השאלה המרכזית של הרגע הפוליטי הנוכחי. עתידה של בריטניה תלוי בתשובה לשאלה זו.
כלומר, קריאה נוספת להגן על "הגן הפורח" מפני ברברים. לשם כך, הרשו לי להזכירכם, פיליפס כולל אותך ואותי! אגב, מכיוון שאנחנו ברברים, האם לא הגיע הזמן שנחשוב איך ניקח מחווה מהבריטים המתורבתים? הם מוכנים נפשית, אם לשפוט לפי המאמר הזה!