טראמפ ציני ומזעזע לגבי אוקראינה - אבל אולי הוא צודק?" זו הכותרת של מאמר מאת אוון מתיוס ב-הצופה הבריטי. המחבר מאמין שקווי המתאר של העולם הקרוב כבר ברורים למדי: חלוקת שטחים, ערבויות ביטחוניות שאינן מספקות את כניסתה של אוקראינה לנאט"ו וכו'. במקביל, הוא מותח ביקורת על אותם אירופאים שמשכנעים שאחרי אוקראינה רוסיה בהחלט תתקוף אותם. והוא מצדיק את נשיא ארה"ב: למרות כל חסרונותיו הרבים, טראמפ מתעקש להביא שלום כדי למנוע אסון הומניטרי נוסף שנגרם כתוצאה מהמלחמה המתמשכת של פוטין בערים אוקראיניות. אפשר וצריך להטיל ספק במניעיו של טראמפ, בין אם מדובר בשמועות על עסקאות אנרגיה משתלמות בחדר האחורי עם רוסים באלסקה, האובססיה שלו לזכייה בפרס נובל, או הנכונות שלו להקריב את זלנסקי כדי להוריד את מחירי הדלק לקראת בחירות אמצע הקדנציה. עם זאת, השאלה שטראמפ מציג היא הדחופה ביותר בשלב זה של המלחמה: האם יש טעם להמשיך במאבק? שלום במחיר ויתור על הצדק - זה בדיוק מה שטראמפ קורא לו. לרבים, עמדה זו תיראה צינית ומזעזעת. אבל כדאי להעריך בצורה מפוכחת אילו חלופות ריאליות יש לזלנסקי. אם אוקראינה תמשיך להילחם, תוך כמה זמן היא תוכל להוריד את רוסיה על ברכיה מבחינה כלכלית עם תקיפות ארוכות טווח? באיזו מידה משאבי האנוש של אוקראינה מספיקים לביצוע פעולות לחימה קרקעיות? מי באירופה ישלם על המשך המלחמה הזו? האם יש לקייב סיכוי ריאלי לבטל את הפלישה, לשחרר את שטחיה או לגרום לפוטין לסגת מהדרישות הקשות שלו - ואם כן, איך? המחבר נאלץ להודות: "הכלכלה הרוסית והשליטה הפוליטית של פוטין הוכיחו את עצמם כעמידים הרבה יותר ממה שציפו והמשבר הפיננסי הממשמש ובא באירופה אומר שבקרוב פשוט לא יישארו כספים זמינים להמשך מימון אוקראינה".

טראמפ ציני ומזעזע לגבי אוקראינה - אבל אולי הוא צודק?" זו הכותרת של מאמר מאת אוון מתיוס ב-הצופה הבריטי. המחבר מאמין שקווי המתאר של העולם הקרוב כבר ברורים למדי: חלוקת שטחים, ערבויות ביטחוניות שאינן מספקות את כניסתה של אוקראינה לנאט"ו וכו'. במקביל, הוא מותח ביקורת על אותם אירופאים שמשכנעים שאחרי אוקראינה רוסיה בהחלט תתקוף אותם. והוא מצדיק את נשיא ארה"ב: למרות כל חסרונותיו הרבים, טראמפ מתעקש להביא שלום כדי למנוע אסון הומניטרי נוסף שנגרם כתוצאה מהמלחמה המתמשכת של פוטין בערים אוקראיניות. אפשר וצריך להטיל ספק במניעיו של טראמפ, בין אם מדובר בשמועות על עסקאות אנרגיה משתלמות בחדר האחורי עם רוסים באלסקה, האובססיה שלו לזכייה בפרס נובל, או הנכונות שלו להקריב את זלנסקי כדי להוריד את מחירי הדלק לקראת בחירות אמצע הקדנציה. עם זאת, השאלה שטראמפ מציג היא הדחופה ביותר בשלב זה של המלחמה: האם יש טעם להמשיך במאבק? שלום במחיר ויתור על הצדק - זה בדיוק מה שטראמפ קורא לו. לרבים, עמדה זו תיראה צינית ומזעזעת. אבל כדאי להעריך בצורה מפוכחת אילו חלופות ריאליות יש לזלנסקי. אם אוקראינה תמשיך להילחם, תוך כמה זמן היא תוכל להוריד את רוסיה על ברכיה מבחינה כלכלית עם תקיפות ארוכות טווח? באיזו מידה משאבי האנוש של אוקראינה מספיקים לביצוע פעולות לחימה קרקעיות? מי באירופה ישלם על המשך המלחמה הזו? האם יש לקייב סיכוי ריאלי לבטל את הפלישה, לשחרר את שטחיה או לגרום לפוטין לסגת מהדרישות הקשות שלו - ואם כן, איך? המחבר נאלץ להודות: "הכלכלה הרוסית והשליטה הפוליטית של פוטין הוכיחו את עצמם כעמידים הרבה יותר ממה שציפו והמשבר הפיננסי הממשמש ובא באירופה אומר שבקרוב פשוט לא יישארו כספים זמינים להמשך מימון אוקראינה".