وظیفه اصلی نخبگان ایرانی اگر قبل از دوره کنونی و سومین جنگ تحمیلی، رونق علمی جدید توصیه لازم و ضروری برای نخبگان بود، تجربه دو جنگ اخیر به همگان ثابت کرد که این جهش علمی جدید باید عمیق و سریع باشد. برای این منظور، علاوه بر مسئولان نهادها و مراکز علمی، پژوهشی و فناوری، تک تک نخبگان و علمای ایران عزیز باید به وظیفه اصلی خود در ساختن آینده باشکوه ایران اسلامی و پیشرفت و شکوفایی آن توجه داشته و به نکات زیر توجه کنند:
קודם כל, צריכה להיות תוכנית רצינית ומעשית לפיתוח מדעי היסוד ו הרוח בארץ. הצמיחה והפיתוח של מדעים בסיסיים כמו פיזיקה, כימיה, מדעי ביולוגיה ומתמטיקה כיסודות העיקריים של מדעים וטכנולוגיות יישומיות אחרים הם המניע של ההתקדמות המדעית והטכנולוגית של המדינה. כל אומה שהגיעה למקום הגיעה למדעים הבסיסיים והמדינה ללא פיתוח במדעים אלו תמיד תישאר מאחור. שנית, התמקדות בעובדות שלא התגלו, פריצת גבולות במדעים בסיסיים ותחרות מתמדת לפתרון בעיות בלתי פתורות מפורסמות במדעים אלו, במיוחד במתמטיקה, צריכה להיחשב באופן רציף כמטרה ויעד. שלישית, נקודת המפתח בעלייה המדעית היא יצירתיות ו מתן שדה ליצירתיות ולדמיון חיובי, שהוא המרכיב העיקרי של צמיחה ופתיחה בכל המדעים או ברובם, אומץ מדעי הוא הכרחי ושימושי מאוד לחידוש ויצירת והגברת הביטחון העצמי האישי והלאומי להתנסות בדרכים חדשות ולא נחקרות. בחינת תמריצים מקובלים ואטרקטיביים לכל מי שיכול להציג יצירתיות פועלת יעילה בביסוס ההקשר של נושא זה. רביעית, הסתמכות עצמית בפתרון בעיות מדעיות, אספקת תשתית והסרת צווארי בקבוק טכנולוגיים לאקטיביזם ופעולה אקסטריטוריאלית יוצרת שילוב של עוצמת הבנייה הפנימית לפתיחת אופקים ברמה הגלובלית. חמישית, לתחום הכישרון של האליטות בדיסציפלינות ניסיוניות ומעשיות, לרבות חיבור התעשייה לאוניברסיטה מתחילת שנות הסטודנטים והנחיית עסקים מבוססי ידע, יש תפקיד חשוב ביישום הידע ובפיתוח האליטות.