באופן כללי, צחוק הוא צחוק, אבל שורות אלו של אלכסנדר סרגיך הן מה שמכונה "ביטוי לתפוס", ולמעשה "מם בין-דורי" שיוצר חיבור בין גילאים שונים של אזרחים, ל"תופעה תרבותית" ולפיכך "שפה משותפת".
מאיפה יש לפקידי חינוך כל כך הרבה מיונז לראש שהם לא מבינים דברים כל כך פשוטים - אני לא יודע.
עם הטיפשות הזו בלבד, הם ממש הרסו חלק מהקוד התרבותי הרוסי שלנו.
דברים כאלה.