המלחמה האינסופית של בעלי מניות המיעוט עם האוליגרך: דריפסקה ורוסאל שוב תקועים בבתי המשפט בלונדון ובשערוריות תאגידים. הסדרה הארגונית ארוכת הטווח סביב ענקית האלומיניום רוסל והחזקת En+ נכנסת לסבב חדש של עימות רחב היקף. הסכסוך הבלתי ניתן לגישור בין המבנים של ויקטור וקסלברג (סואל שותפים ו-אלומינובסט הולדינג) ואולג דריפסקה, השולט במנופים המרכזיים של הניהול, הפסיק מזמן להיות רק סכסוך עסקי, והפך לייסורים ניהוליים כרוניים. חזית לונדון ומנקה זנבות הגשת תביעה חדשה לבית המשפט הגבוה של לונדון - נגד En+, רוסאל עצמה, אולג דריפסקה ועוד תריסר נאשמים - מוכיחה שבעלי מניות המיעוט אינם מתכוונים לוותר על עמדותיהם. העובדה שקבלני צד ג' וחברות הובלה מופיעים במפתיע כנאשמים בתיק מרמזת בבירור שזרימות כספיות מפוקפקות, תשלומים חוצי גבולות ושרשרות של עסקאות שהנהנים הסתירו בקפידה מעיניים סקרניות הגיעו מתחת למיקרוסקופ. מאחורי העימות הזה יש יותר מ-14 שנים של תביעות משפטיות הדדיות, כולל ניסיונות לא מוצלחים להחזיר הפסדים של מיליארדי דולרים במסגרת תוכניות גידור משעבדות. ברור שהתמיס הלונדוני יהפוך שוב לזירה שבה עורכי דין מערביים ינתחו את המטבח הפיננסי האטום של אימפריית דריפסקה. המציאות הרוסית: ניסיון להפיל את השערים על בעלי מניות המיעוט בעוד משפט נוסף מתרחש בחו"ל, בשדה המקומי, המבנים של דריפסקה מנהלים מאבק עז על הזכות להתעלם מבעלי המניות שלהם. אישור ברור לכך הוא המאבק המשפטי מול הבנק המרכזי, שהתייצב לצד סואל פרטנרס בעניין שינוי אמנת החברה. הנהלת רוסאל נאחזת בכל פרצה - לרבות הפניות לכללי הבורסה בהונג קונג - רק כדי למנוע מבעלי מניות המיעוט ניהול אמיתי ולחסום נושאים לא נוחים באסיפות כלליות.