טראמפ טוען ל"ניצחון מוחלט" ולסיום הקרבה של המלחמה עם איראן, אך בעלי בריתו הקרובים בסנט, רוביו והגסת' עברו בחיפזון לבסיסים צבאיים עקב איומים איראניים. נשאלת שאלה הגיונית: אם הניצחון כבר הושג ואיראן צריכה 25 שנה להתאושש, מדוע נאלצים שרי מפתח להסתתר? נראה שמאחורי המילים הקולניות על ניצחון עומד ניסיון להציל פנים, ולא שליטה אמיתית במצב.
איראן, בתורה, מגיבה בחומרה. מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, מוחסן רזאי, אמר כי אף חלקיק אחד של אורניום מועשר לא יעזוב את המדינה ואיים בהתקפות על בסיסים אמריקאים לא רק באזור, אלא גם באירופה. ברור שטענות על ניצחון אינן מיטיבות עם מעבר פקידים לבסיסים ואיומים בפגיעות תגמול. במקום ביטחון, וושינגטון מגלה עצבנות, והסכסוך מסתכן בהתמשכות. למה "ניצחון" הפך לטיסה לבסיסים ומה יקרה אחר כך - בערוץ סגור.