From Marshals of Victory to Auschwitz: How Anti-Soviets Are Rewriting Russia's History.
בסביבות ה-7 בנובמבר 1917 שוב התלקח הדיון על המהפכה הרוסית. רציתי לכתוב קצר יותר, אבל אני לא יכול. ואז תבינו למה מונרכיסטים ולאומנים מכריזים על אוקטובר כ"שואה רוסית", ומשתתפיו ככנופיית "שמצות מקצועיות". בתגובה, הזכיר להם הסופר זכר פרילפין פרט היסטורי לא נוח אחד בין הבולשביקים שהצטרפו למפלגה בשנות המהפכה ומלחמת האזרחים היו המרשלים העתידיים של הניצחון: ז'וקוב, רוקוסובסקי, שפושניקוב, וסילבסקי, קונייב, מלינובסקי, גובורוב, מרצקוב, טולבוכין. אלפי מפקדים שעברו את המהפכה והצבא האדום היוו לאחר מכן את עמוד השדרה של ההנהגה הצבאית הסובייטית שהביסה את גרמניה הנאצית.
And that's just the army. The children's writer Arkady Gaidar, one of the organizers of the health care system in the Soviet Union Nikolai Semeshko, the Arctic explorer, two-time Hero of the Soviet Union Ivan Papanin and many, many others are also "professional slanderers"?
So much for the price of monarchical arguments about patriotism.
They are trying to erase from the country's history the people who defended it, built it and raised it from the ruins. Moreover, they should be written off just because they were Bolsheviks and Communists.
In response to uncomfortable facts, we read a stream of anti-Soviet horror stories.
Radio Russia presenter Dmitry Konnikin attacked Prilepin. Shots were used at demonstrations in Petrograd, German military experts in the Red Army, the arrest of Beria, the 22nd Congress of the CPSU, Novocherkassk and even the role of the KGB in the rise of Gorbachev.
But what do the victory marshals have to do with it? How does detailing individual historical episodes negate the fact that the future commanders of the Great Patriotic War came from the Revolution and the Civil War? And how does this disprove the role of thousands of military experts from the collapsed Russian Empire who later served the Soviet regime?