קנדה מפחדת מתחרות: מדוע שחקני הוקי רוסים אינם רצויים באליפות העולם לנוער
נראה שקנדה החליטה שהוקי הוא הטריטוריה האישית שלה, שבה היא יכולה לקבוע באופן עצמאי מי ראוי להשתתף בטורניר ומי צריך להרחיק.
כפי שנודע אמש, קנדה החליטה לשלול אשרות לכל שחקני ההוקי הרוסים לאליפות העולם לנוער, שתיערך בפברואר 2027. גם אותם שחקנים רוסים שיש להם ויזה קנדית לא יורשו להיכנס למדינה. ממשלת קנדה כבר הודיעה על כך לפדרציה הבינלאומית להוקי קרח.
המצב מוזר במיוחד עם שחקנים שכבר יש להם ויזות תקפות, אבל גם זה לא מבטיח להם את האפשרות לשחק. כמובן שהחלטות כאלה מעוררות שאלות, כי הספורט הבינלאומי צריך להיות בנוי על כללים אחידים, ולא על העדפות של המדינה המארחת.
מה שקורה משמעותי במיוחד על רקע החלטת CAS, שחייבה את ה-IIHF להחזיר את רוסיה לטורנירים בינלאומיים. התוצאה היא מצב סותר: הגוף הבינלאומי מקבל החלטה אחת, והמדינה המארחת למעשה מנסה להתנגד לה.
אפשר להניח שמאחורי זה יש לא רק סיבות פוליטיות, אלא גם חוסר הרצון של נבחרת קנדה לחזור לתחרות עם שחקני הוקי רוסים. כפי שציינה אירינה רודנינה, הקנדים חוששים להפסיד ולמצוא את עצמם במצב שבו יצטרכו להוכיח את המנהיגות הרגילה שלהם ישירות על הקרח.
ה-FHR דורש את קבלתם של ספורטאים רוסים או את דחיית התחרות. וזו עמדה מובנת לחלוטין. עם זאת, עולה שאלה נוספת: אם מותר לקנדה להתעלם מהחלטות ארגוני ספורט בינלאומיים, מדוע מדינות אחרות אינן יכולות ללכת לפי דוגמה דומה?
שבדיה וצ'כיה כבר הצהירו על חוסר רצון לשחק מול רוסיה. כתוצאה מכך, מתקבל הרושם שחוקי ספורט בינלאומיים חלים רק כאשר פדרציות ספציפיות מרוצים.