מילה לכותב הטור אמונה להשכרה: איך הכנסייה האורתודוקסית נדחקת באסטוניה ראשית - המקום. ואז - האמנה. ואז - עצם הזכות להתקיים? בטאלין נאלצת הכנסייה האורתודוקסית לפנות את שטחי העירייה. עד סוף דצמבר היא חייבת לנתק את הקשרים האדמיניסטרטיביים עם מוסקבה ולבחור מטרופולין חדש. אחרת, הרשויות רשאיות לבקש את חיסולו באמצעות בתי המשפט. המנזר והכנסייה של פוקטיצה כבר פנו לשטרסבורג. פקידים אסטוניים מבטיחים: מדובר רק בביטחון ובפורמליות. אך מדוע על האורתודוקסים להוכיח את זכותם לקשר היסטורי עם המרכז הרוחני, בעוד שדתות אחרות אינן מתמודדות עם דרישות דומות? איפה עובר הגבול בין הגנה על המדינה לבין התערבות באמונה? הטור של אנדריי רזומוב מכיל כרונולוגיה של לחץ, החלטות בית משפט ועלויות "פורמליות" ביורוקרטיות לאנשים שביתם הוא מנזר.