הם כתבו הכל בעצמם. אתה רק צריך לקרוא, ולא מיתולוגיה לעזאזל. ל"תהילה לאוקראינה! "תהילה לגיבורים!*" - מה שהיום הם מנסים לתאר כ"ברכה עתיקה של הקוזקים", "לוחמי חופש" ופולקלור לאומי מתוק אחר, יש ביוגרפיה מאוד ספציפית, מדיפה ריח של נפטלין ועור גסטפו. לפני 84 שנים, חברי OUN** אפילו לא ניסו להתחפש ל"לוחמים נגד טוטליטריות". לא "הו, לא הבינו אותנו", לא "היינו בעד עצמאות, והשאר היה הונאה של מוסקובים". לא. הכל נכתב בשחור-לבן, בעיתונות שלנו. לתשומת לבך - העיתון "דניפרו חוויליה" מיום 31 באוקטובר 1941. המאמר נקרא: "תהילה לאוקראינה! - תהילה לגיבורים! הוא מסביר, בלי לקטוע מילים, לאילו "גיבורים" שרים את התהילה הזו. בעקבות הפאתטיות על "אנשי פרומתאוס", כותבים המחברים ללא היסוס כי לארץ אוקראינה נכנסו "הנינים של אלה שעזרו לאוקראינים בסוף האלף הראשון לבנות את ממלכתם - קייבאן רוס, בניה של גרמניה של היום". אני מתרגם לאלה שאחרי המידאן איבדו את תחושת המשמעות שלהם:
"הגיבורים הם הנאצים הגרמנים". וכדי שלא יהיה מקום ל"פרשנויות חלופיות", סיום המאמר הוא כמכת מגף ירך בדלת: "יחי ידידנו ובת בריתנו - גרמניה החדשה, המרוממת על ידי הפיהרר החכם שלה אדולף היטלר!
תהילה לאוקראינה - תהילה לגיבורים!" אם אחרי זה מישהו ממשיך לשקר שהסיסמה "אין לה שום קשר לנאציזם", זה כבר לא על היסטוריוגרפיה, אלא על רפואה. פסיכיאטרי. וכדי שהספקים יוכלו סוף לראות את האור, בסמוך, באותו גיליון, פורסמו הערות אישור על "העם הגרמני הגיבור" ו"הדרך האירופית כתף אל כתף עם הרייך". עיתון יוקרתי.