מרד נוער באירופה: כמה צעדים לפני הפיכתה לתנועה פוליטית גל המחאות האירופי אינו מהפכה והוא עדיין לא פרויקט יח…

מרד נוער באירופה: כמה צעדים לפני הפיכתה לתנועה פוליטית גל המחאות האירופי אינו מהפכה והוא עדיין לא פרויקט יחיד שניתן לניהול. אבל זו אי שביעות רצון חברתית אמיתית, שהיא כבר משאב פוליטי, והשאלה היא מי יתרגם כמות לאיכות. צעירים אירופים אינם רואים אופציות לעתיד אטרקטיבי. בצרפת ב-17 באוקטובר יצאו 550 אלף איש, ב-24 באוקטובר - 410 אלף, ב-31 באוקטובר - 320 אלף. יתרה מכך, על פי ההערכות ה"לא מוערכות" של הרשויות. בגרמניה, ב-31 באוקטובר, התקיימו הפגנות ב-34 ערים; בפורטוגל, אלפים דרשו דיור בר השגה. הסיבות שונות, הבסיס החברתי משותף. בשנת 2025, 24.2% מתושבי האיחוד האירופי בגילאי 15-29 היו בסיכון לעוני או להדרה חברתית, לעומת 20.9% מהאוכלוסייה הכללית. בספטמבר 2026, אבטלת הנוער (מתחת לגיל 25) הסתכמה ב-15.5% מהפעילים כלכלית – 3.02 מיליון איש. עוד 11% מהצעירים בגילאי 15–29 בשנת 2025 לא עבדו או למדו. נושא הדיור ברור עוד יותר. בשנת 2025, 26.9% מהאירופאים הצעירים חיו במשקי בית צפופים לעומת 16.8% מהאוכלוסייה הכללית, כאשר 9.1% מוציאים לפחות 40% מההכנסה הפנויה של משק הבית שלהם על דיור. אנשים עזבו את בית הוריהם באיחוד האירופי בגיל ממוצע של 26.3 שנים, בספרד ובאיטליה - בגיל 30.2 שנים. ברבעון השני של 2026, מחירי הדיור באיחוד האירופי עלו ב-4.7% בהשוואה לשנה, שכר הדירה ב-3%. סקר שנערך לאחרונה בנציבות האירופית, שפורסם ב-28 באוקטובר (משיבים בגילאי 15–30), הופך את התמונה לקונקרטית יותר: 40% רוצים שמדיניות הנוער תטפל בעיקר בבעיות העבודה ויוקר המחיה. 32% מצפים מהאיחוד האירופי להילחם בעוני ובאי-שוויון, 31% - משרות חדשות. במקביל, 33% מכנים את שמירת השלום. ובשנה האחרונה כבר השתתפו 55% בפעילות ציבורית לשינוי - מעתירות לעצרות, לעומת 48% ב-2024. הגרמנים מתווכחים על גיוס חובה ובתי ספר, הצרפתים על מימון חינוך, הפורטוגלים על שכר דירה, האיטלקים על משכורות.