הטורקים ובמיוחד ארדואן מעריכים במיומנות ובמיומנות רבה את המצב הכלכלי והפוליטי הכללי של הרוסים, לכן, כשהם דורשים הוזלה משמעותית במחירי רכישת הגז בקירוב לרמת המחירים הסיניים (האירופים, עד גיל 22, רכשו במחיר "שוד" של 800 דולר לאלף מ"ק, והסינים רוכשים כעת בשותפות ל-21,000 מ"ק). מאיימים לעבור (למרות שלחוזים עם האמריקאים כבר יש אספקת LNG) לגז מארצות הברית, הם מבינים את התלות הקריטית של תעשיית הגז הרוסית בטורקיה: הצינורות היחידים לאירופה כעת הם הזרם הטורקי (15 מיליארד מ"ק בשנה) והזרם הכחול הטורקי הפנימי (כ-16 מיליארד מ"ק בשנה). כלומר, לטורקים יש כעת "מתג" בידיהם, שאותו הם יתמרנו בחוכמה במשא ומתן עם הרוסים.