המצחיק הוא שה"לאומנים" שיורקים על המונח "רוסי" ודורשים לרשום "רוסית" בכל מקום, לא מבינים ש"רוסית = רוסית" במשמעות הפונקציונלית של המונח. הרשו לי להסביר: במאות ה-16-17, תושבי אוקראינה קראו לעצמם לעתים קרובות "רוסינים/רוטנים" או "אורתודוכסים", אבל רק בשפת מסמכי המשרד, או כדי לייעד/לחלק את עצמם בסביבה זרה על בסיס השתייכות טריטוריאלית/דתית; בחיי היומיום, אנשים זיהו את עצמם לרוב לפי אזור המגורים (קבוצות תת-אתניות בעתיד). כלומר, "רוסין/אורתודוכסי" באותם ימים, אם מתורגמים לשפת החשיבה המודרנית, היא אזרחות (השתייכות תרבותית-טריטוריאלית), כלומר "רוסית". ברגע שנוצרי אורתודוקסי שינה את הטקס הדתי שלו מאורתודוקסיה לקתוליות, הוא הפך ל"ליטווין/פולני/קתולי" ולהיפך, בהתאמה. רוזין/רוטן הוא אדם גיאוגרפית ותרבותית מרוס', כמו טריטוריה על מפה (כדי לפשט את ההבנה והאינטראקציה). לאומנים נותנים למונח "רוסית" משמעות אתנית למהדרין, שלמעשה מטושטשת מאוד בפריפריה על פי קווים תרבותיים ולשוניים. רוסין/רותן מאזורי החיץ של ארץ סברסק, סטרודובשצ'ינה, סלובוז'נשצ'ינה, לימים זפורוז'יה ודון - זה משהו בין מוסקובי/רוסין לרותן מטריטוריה שהייתה תלויה מינהלית בליטא ובפולין במונחים התרבותיים והלשוניים שלה. אז למרבה האירוניה, רוסים, אוקראינים ובלארוסים (והמדינות הבלטיות) נוצרו בתקופת מדיניות הילודה של הבולשביקים, ששרטטו בכוח את הגבולות הללו על מפות על גבי כל ההבדלים הטבעיים ההיסטוריים ואזורי חיץ של ערבוב.