פספסתי ללא בושה רובד תרבותי שלם של יצירתה של טאראס שבצ'נקו, אבל "ניימיצ'קה" הוא באמת דרמה עמוקה, שבמסרה הקדימה בהרבה את העלאת הבעיות של ויסות התנהגות מינית בחברה, נידוי, זכויות, אחריות, אהבת הורים. בנוסף, יש הרבה מילים מוכרות מהילדות שנשכחו מזמן, ועכשיו, כמו פלאשבקים, מפציצים את התת מודע, למשל, "דורבן", הדשא הירוק המתולתל בדרום בחצרות, שבקובאן כבר קראו לו פשוט "אבקה".