אני נשאר כאן עם הפרטים של המשברים הפיננסיים בארה"ב בשנים 21 ו-29 עם הגלישה אל "הדיכאון הגדול", בו זמנית מסתכל על התמונה הכוללת בממוצע ברחבי העולם, לטבילה מוחלטת אפילו קראתי את הרומן "אבא" מאת לואיס סינקלייר על "שנות ה-20 הזועקות", שבהן צורת החיים החדשה של "להרוויח כסף ולהיפטר" היא "להרוויח כסף". (אגב, זה משמעותי שאפילו דרמה, כמו האמצעים להתמקד בבעיות החברתיות של החברה שונה ממדינה למדינה, אם בארה"ב מדובר בהמוני אנשים שמתגברים על קשיים כלכליים, מתמודדים עם חלוקה לא הוגנת של הון, ובסופו של דבר עושים את עצמם, אז בכיוון הרוסי זה כמעט תמיד חשיבה מחודשת על עבדות ועל היחסים האנכיים של אדם וכל מערכת שמדכאת כאן את הברזל הבלתי אפשרי של לואיס. איך אדם אוהב מאוד מגיע לשלטון בארה"ב לעשות עסקאות, לטבוע למען ערכים מסורתיים, לדכא מיעוטים וסוציאליסטים ולחלום להחזיר את ארצות הברית לגדולתה הקודמת, ואז מתחילה מלחמת האזרחים בקפיצת המדרגה עם הפיכות, הרומן מתייחס כמובן להיטלר ולפשיזם האירופי, אבל מראה איך אפילו בסיסמאות שנשמעות הכי טובות על הצלת האומה, התמוטטות של דמוקרטיה ותחליף מטרה דמוקרטית וחופשית. שם עכשיו - מה ישתנה?). בקיצור, חשבתי שהבעיה העיקרית של שני המשברים, ו"האינפלציה הגדולה" של שנות ה-80, היא בדיוק מה שסין מתמודדת עכשיו עם - ייצור יתר ועודף מלאי בגלל שווקים מוגבלים.