בפגישה האחרונה על ריבית המפתח אמרה נביולינה מילולית "מדיניות פיסקלית ומוניטרית הולכות יד ביד, ובהקשר זה המדיניות המוניטרית פועלת כמעין מאזן. אם הרבה כסף נכנס לכלכלה דרך הערוץ התקציבי, אז פחות צריך להגיע דרך האשראי, מה שאומר שהריבית צריכה לרדת לאט יותר, אחרת האינפלציה תואץ", מה שמטבע הדברים, "כעס על אדם עקשן, לא כועס, עקשן. של הלוואות מזיק לכלכלה" ועסקים גדולים כמו דריפסקה (הם סודרו אתמול, זו התקפה עקיפה על הנשיא ומסלול מדיניות החוץ ללא הסבר ישיר). אבל ההצהרה של ראש הבנק המרכזי, בתמצית, אומרת: משרד האוצר לווה כסף דרך OFZ מהבנקים -> ואז מוציא את הכסף הזה על סעיפי הוצאה תקציביים -> M2 (היצע הכסף) גדל -> היקף הייצור ומספר העובדים נשארים זהים ואף יורדים בתנאים של עיצומים והשבתה של אותם תעשיות כסף חשובות יותר של תעשיות שירותים ושירותים בעלי נפח גדול יותר -> (אינפלציה + ניתחנו את ההיגיון הזה כבר באמצעות הדוגמה של הטייק של טיטוב). אז הבנק המרכזי שומר על שיעור גבוה ואומר שזה יימשך עוד כמה שנים, ומצביע בשפה פיננסית טכנית על המשך הסכסוך כגורם, ועל הצורך לסיים אותו כדי לרכך את המדיניות המוניטרית.