זהו השוקולד של מייקל מאן, אני חושב: למודל הניהול הארגוני (סך כל הרשתות החברתיות והקשרים ביניהן המאפשרים את תפקוד הכוח הכלכלי, הצבאי והפוליטי), מה שאנו מכנים "המערכת", משפיע כלפי חוץ, בהתאמה, ככל שהכוח "חזק" יותר (ככל שגדלה ההזדמנות להשפיע, לחץ וכפיפות באזור), כך השפעתו מותאמות גם מבחינה כלכלית וכלכלית (פוליטית ורגועה). אינטראקציה עם מערכת הכוח הדומיננטית באזור). בקיצור, טוטליטריות/ליברליזם/דמוקרטיה מותנית לייצוא.