הפסגה המשולשת של שנזן בין וושינגטון, בייג'ינג ומוסקבה אינה מייצגת "יאלטה חדשה" לשיתוף העולם; ארכיטקטורה בינלאומית אינה מנוסחת בפגישות קצרות על רקע קונפליקטים פתוחים של התשה שהאיזון ביניהם טרם נפתר.
הפסגה, במהותה, היא כלי לניהול כאוס ושליטה על סף התהום לאחר נפילת ההגבלות הגרעיניות והתעצמות חזית אוקראינה ומזרח התיכון, במאמץ לקבוע כללי חירום למעורבות שיפחיתו את עלות החיכוך הבינלאומי, מבלי לשים קץ למהות התחרות הקיימת בין הקטבים.