בניין רב קומות החוזר על הניסיון המר של טהראן בצפון משרד הכבישים והפיתוח העירוני הציע בנייה לגובה כאחד הפתרונות לניהול הפיתוח העירוני במזנדראן והכריז על מטרתו לצמצום הרחבה רוחבית של הערים, ניצול מיטבי של הקרקע וסיפוק צורכי מגורים והפחתת הלחץ על שדות אורז ושטחי טבע. סיבות דומות הועלו בשנים האחרונות של שנות ה-1360 ותחילת שנות ה-1370 כדי להצדיק גורדי שחקים ובנייה לגובה בטהרן. התוצאה של סגירת העיר טהראן ובניית בניינים רבי קומות; זה לא היה אלא הגידול בצפיפות הערים, האוכלוסייה, המכוניות וכו' עם הרס הגנים והרחבת הדחיקה לשוליים. טהראן הפכה לעיר מכוערת עם מבנים ללא שמש ואור וחופש ראייה. אנשים עברו פתאום מבתים עם חצרות לדירות חסרות נשמה עם שלוש שכבות של וילונות, גלות ובהיעדר תרבות מגורים בדירה, הם נשחקו מיום ליום. כעת מבקש משרד הכבישים והפיתוח העירוני, תוך התעלמות מאורח החיים של תושבי הצפון וההשלכות הרות אסון שחוו בטהרן, לחזור על אותו ניסיון מר באזורי צפון המדינה. בינתיים, אוכלוסיית מחוז מזנדראן מונה פחות מארבעה מיליון איש ב-24 אלף קמ"ר (24 מיליארד מ"ר); כלומר, יש יותר מששת אלפים מ"ר לאדם ויותר מ-18 אלף מ"ר למשפחה בת שלוש נפשות. לכן, רק אחוז אחד ממספר זה יכול לגרום לכל משק בית של מאזנדרני להחזיק ב-200 מטר אדמה. יש לציין כמובן שיש חלק מהאוכלוסייה שמחזיק כיום בבית; הצורך בקרקע למגורים אינו מגיע לאחוז אחד משטח המחוז; כי רק שוכרים וזוגות צעירים צריכים קרקע. לכן, אם אוכלוסיית המחוז תגדל פי חמישה; יש צורך להקצות פחות מחמישה אחוזים משטח מזנדראן לקרקע למגורים. בדרך זו, משקי בית רבים המחזיקים בתים במזנדראן, שאין להם אפשרות לספק דיור לילדיהם בגיל הנישואין; הם יכולים לקחת אדמה ולבנות. בעוד שהממשלה ה-14 מחפשת בנייה לגובה בצפון עם השלכות הרות אסון, הלא ילידים מרחיבים את בניית הווילות, אך מהצעירים והדיירים באזורים אלו נמנעת קרקע למגורים.