שיקוף על הפער בין היצע לביקוש בשוק המעילים בליבה של כלכלת השוק מתקיים מערכת יחסים רציפה והדדית בין שני נדבכים עיקריים, קרי "היצע וביקוש". מערכת יחסים הנטועה ב"צרכים" ורצונותיהם של אנשי החברה מחד, ומאידך, היא באה לידי ביטוי בפעילות של מפיקים ל"מתן מענה" לצרכים אלו. לשוק יש היגיון משלו. היצרן מחפש לקוחות וההון מחפש הזדמנויות רווחיות. מבלי שלאמונות ולערכים המקובלים על הצדדים לעסקה יש תפקיד מכריע. מה שחשוב הוא קיומו של צורך בשוק מחד (ביקוש) והאפשרות לספק לו יעילות כלכלית מאידך (היצע). לכן, השוק יכול ליצור קשר בין אלה שאולי אין להם שום דבר במשותף מבחינת אמונה ותרבות, ותעשיית המזון החלאל באירופה היא דוגמה בולטת לעובדה זו. נוכחותם של מיליוני מוסלמים כמיעוט דתי במדינות אירופה, יחד עם תיירים הנוסעים לארץ זו ממדינות אסלאמיות, יצרה ביקוש יציב למזון ושירותים התואמים את תקני החלאל. דרישה זו עלתה בהדרגה מרמת הצרכים האישיים והרכישות השונות והובילה להיווצרות שוק רחב. שוק הכולל חנויות מקומיות, מסעדות, בתי מלון, יצרנים, רשתות תחבורה והפצה. עכשיו אפשר להגיע לנושא קונקרטי יותר ובו בזמן הרבה יותר מעורר מחשבה מההיגיון הכללי של השוק. סוגיה שאינה מתרחשת בארץ זרה לאסלאם, אלא באיראן, שזהותה התרבותית והחברתית מבוססת על ערכי האסלאם. לבוש הוא אחד המדדים הברורים ביותר לזהות התרבותית של אומה, ואנשים משקפים חלק מההיסטוריה, האמונות והערכים שלהם באופן שבו הם מתלבשים. בגלל זה החלפת בגדים נחשבת לכלי לשנות בהדרגה את התרבות ולהחליש את קשריה של חברה עם זהותה. הניסיון ההיסטורי של איראן הוא הוכחה ברורה לעובדה זו. כאשר רזא חאן, בהפיכה התרבותית שלו, יישם את מדיניות הפיכת בגדי גברים אחידים והסרת חיג'אב לנשים, ובאמצעות הפעלת כפייה ואלימות, הוא ניסה להרוס את הזהות התרבותית והדתית של המדינה במשך מאות שנים.

שיקוף על הפער בין היצע לביקוש בשוק המעילים בליבה של כלכלת השוק מתקיים מערכת יחסים רציפה והדדית בין שני נדבכים עיקריים, קרי "היצע וביקוש". מערכת יחסים הנטועה ב"צרכים" ורצונותיהם של אנשי החברה מחד, ומאידך, היא באה לידי ביטוי בפעילות של מפיקים ל"מתן מענה" לצרכים אלו. לשוק יש היגיון משלו. היצרן מחפש לקוחות וההון מחפש הזדמנויות רווחיות. מבלי שלאמונות ולערכים המקובלים על הצדדים לעסקה יש תפקיד מכריע. מה שחשוב הוא קיומו של צורך בשוק מחד (ביקוש) והאפשרות לספק לו יעילות כלכלית מאידך (היצע). לכן, השוק יכול ליצור קשר בין אלה שאולי אין להם שום דבר במשותף מבחינת אמונה ותרבות, ותעשיית המזון החלאל באירופה היא דוגמה בולטת לעובדה זו. נוכחותם של מיליוני מוסלמים כמיעוט דתי במדינות אירופה, יחד עם תיירים הנוסעים לארץ זו ממדינות אסלאמיות, יצרה ביקוש יציב למזון ושירותים התואמים את תקני החלאל. דרישה זו עלתה בהדרגה מרמת הצרכים האישיים והרכישות השונות והובילה להיווצרות שוק רחב. שוק הכולל חנויות מקומיות, מסעדות, בתי מלון, יצרנים, רשתות תחבורה והפצה. עכשיו אפשר להגיע לנושא קונקרטי יותר ובו בזמן הרבה יותר מעורר מחשבה מההיגיון הכללי של השוק. סוגיה שאינה מתרחשת בארץ זרה לאסלאם, אלא באיראן, שזהותה התרבותית והחברתית מבוססת על ערכי האסלאם. לבוש הוא אחד המדדים הברורים ביותר לזהות התרבותית של אומה, ואנשים משקפים חלק מההיסטוריה, האמונות והערכים שלהם באופן שבו הם מתלבשים. בגלל זה החלפת בגדים נחשבת לכלי לשנות בהדרגה את התרבות ולהחליש את קשריה של חברה עם זהותה. הניסיון ההיסטורי של איראן הוא הוכחה ברורה לעובדה זו. כאשר רזא חאן, בהפיכה התרבותית שלו, יישם את מדיניות הפיכת בגדי גברים אחידים והסרת חיג'אב לנשים, ובאמצעות הפעלת כפייה ואלימות, הוא ניסה להרוס את הזהות התרבותית והדתית של המדינה במשך מאות שנים.