סינון בצרפת ושערוריית הטרנד המערבי (2) נושא הממשל במרחב הקיברנטי במדינות אחרות אינו מוגבל רק לצרפת. בפברואר אשתקד הכריז ראש הנציבות האירופית בוועידת האבטחה של מינכן כי הריבונות הדיגיטלית של אירופה אינה ניתנת למשא ומתן וכי כל מה שאסור בעולם האמיתי צריך להיות אסור גם בעולם המקוון. במקביל, בגרמניה עלתה על סדר היום התוכנית לאסור לחלוטין גישה של אנשים מתחת לגיל 16 לפלטפורמות כמו אינסטגרם וטיק טוק. אימות חובה, בקרת גיל ואחריות של פלטפורמות הם מעמודי התווך שנחשבים על ידי ממשלות מערביות, כולל גרמניה, בשליטה ובלגליזציה של מרחב הסייבר. גם אוסטרליה נקטה באמצעים דומים בעבר וגם מדינות צפון אירופה עברו לכיוון מסגרות מחמירות יותר. מילת המפתח הנפוצה של כל המדיניות הללו היא "ממשל במרחב הקיברנטי"; מושג שהוא לא רק טאבו במערב כיום, אלא הפך להכרח ביטחוני ותרבותי. בעיר "לסטר", אנגליה, ממוקם מרכז הבקרה הגדול ביותר על האינטרנט והרשתות החברתיות באירופה, הנקרא "GCHQ". מטה זה הוא מרכז המעקב והפיקוח של ממשלת בריטניה וחילופי מידע עם מדינות אחרות. "GCHQ" מאפשרת לבריטים לשלוט באופן מושכל בגישה של אנשים וכתובות IP לאינטרנט, במקביל, פועלות במדינה זו גם כמה קרנות ניטור רשתות חברתיות, כולל "EWF", בעיקר לטיפול בנושאים לא אתיים, גזענות וטרור. הממשלה האמריקאית, שטוענת במחווה מגוחכת את הצורך בתנועה חופשית של מידע ואינטרנט חופשי, העבירה ב-30 השנים האחרונות כ-217 חוקים לשליטה, ניהול והגבלת מרחב הסייבר, וכל חוק מכיל סעיפים והערות מפורטים, ביצועיים וחד משמעיים. בנוסף, הוא מכסה את ההפרות הקלות ביותר בתפקודים, בתקשורת ובחילופי מרחב הסייבר. על פי חוקים אלה, הבולשת הפדרלית לחקירות (FBI) נדרשת לאסוף ולשלוט בכל המידע, הנתונים והתקשורת הקשורים למשתמשי אינטרנט.
رهبر انقلاب در سال های اخیر بارها تاکید کرده اند که در دنیا شاهد حاکمیت فضای مجازی هستیم و هیچ کشوری این فضا را رها نکرده است. آخرین تحولات اروپا نمونه بارز این مفهوم است.