NPT; שינוי דוקטרינת הגרעין וההרתעה אברהים קרחנאהיי לאחר גילוי תופעת הביקוע הגרעיני ב-1938 ולאחריה, המתקפה האטומית האמריקאית על הירושימה ב-1945; מדינות ברית המועצות השיגו טכנולוגיה זו ב-1949, אנגליה ב-1954, צרפת ב-1960 וסין ב-1964 בהתאמה. על מנת לקבל מונופול על נשק גרעיני, חמש המעצמות הגרעיניות הללו תכננו את הסכם אי-הפצה (NPT) ב-1968 וחתמו עליו יחד עם מדינות בעלות הברית ואישרו אותו באו"ם ויישמו אותו ב-1970 כדי למנוע ממדינות אחרות להשיג את הנשק הגרעיני הזה. תוקפו הראשוני של ה-NPT הוארך בעשרים וחמש שנים, ובשנת 1995 לספירה (1374 לספירה), הסכימה הרפובליקה האסלאמית של איראן להארכה בלתי מוגבלת של אמנה זו, ולאחר מכן, על ידי הוספת פרוטוקול נוסף ל-NPT תחת הכותרת של פרוטוקול 93+2, אשר חובר והושלם במהלך השנים 1993-1993; בתקופת ה-JCPOA, היקף הבדיקות הקשה ביותר וחסר התקדים ההיסטוריה של הסוכנות נכפתה על איראן! זאת למרות שישראל לא קיבל את החברות ב-NPT, ואמריקה, בניגוד להוראות ה-NPT, נחשבת לאיום הגרעיני הגדול בעולם עם יותר מ-1,200 ניסויים גרעיניים ובעלת מאות ראשי נפץ גרעיניים. במהלך העשורים האחרונים, הרפובליקה האסלאמית של איראן ספגה את המכות הרבות ביותר בהיותה חברה ב-NPT, אשר למעט רוע, נזק, רצח והתנקשות והתקפה צבאית של ישראל; זה לא הביא לתוצאות כלשהן עבור האומה האיראנית, ומעתה ואילך, אין תוצאה אחרת להמשך חברות זו, מלבד איומים, סנקציות, קונספירציה והתקפות באמתלה של כוח גרעיני. מצד שני, סוכנות האנרגיה הבינלאומית, שבעצמה צריכה להיות המגינה על הזכויות המוכרות של חבריה, למרות יותר משני עשורים של אינטראקציה חד-צדדית וריסון של הרפובליקה האסלאמית של איראן; בגישה דו-אוריינטית ומפלה, היא הפכה לזרוע הריגול והמנוף הפוליטי של האויבים נגד הרפובליקה האסלאמית של איראן, ולא רק שהיא לא גינתה את הפצצת המרכזים הגרעיניים של הרפובליקה האסלאמית של איראן, אלא שהיא גם לא הראתה ולו שמץ תגובה לאיומים הגרעיניים של ארה"ב ושל המשטר האסלאמי והרפובליקה הישראלי נגד המשטר האיסלאמי והפקח במקום הרפובליקה האיסלמית והפקח של איראן; בתמיכת אמריקה והמערב, היא הפכה להיות צד בסכסוך נגד הרפובליקה האסלאמית של איראן