היאבקות אלופה, היד של כדורגל "זכאי" וחולה, היד של "לא זכאי"! (1) היאבקות איראנית שוב זרחה והפכה גאה ורשמה עוד יצירת מופת בדפי הספורט שלנו. הפעם שימחה הספינה את לב האומה ב"תקוותיה" והעלתה חיוך על שפתי העם האציל, המתנגד והמדוכא של ארצנו, ובמובן האמיתי, היא הפכה לקוץ בעיני חולי הארץ הזאת, ולמעשה, היה זה חץ ארסי בלב האויבים המרושעים הזו. "התאבקות התקוות" עמדה על הפלטפורמה הראשונה באטריות הכפולות והחופשי באליפות העולם שאירחה ארה"ב ויצרה הצלחה שגרמה להשמעת ההמנון הקדוש של הרפובליקה האסלאמית של איראן באולם המקום ובמקביל היה העולם עד להנפת דגל הטריקולור של המדינה, המהווה כיום כבוד וסמל של התנגדות אנטי-טירנית. כוחה של ההיאבקות האיראנית הוצגה פעמים רבות בתחומים וחוגים שונים יבשתיים, עולמיים ואולימפיים ובקבוצות גיל שונות, וזה צריך להיות המודל וה"טיפוס האידיאלי" של הספורט שלנו. הספינה עם ביצועיה והישגיה - והכי חשוב נוכחותה מלאת העוצמה והעוצמה - משכה את שביעות רצונם של העם והיא נציגה ראויה של הארץ הגדולה והנצחית הזו. זו ציפייה שיש לאוהבי ומקריבי איראן מכל התחומים והתחומים, וכמובן לא מדובר בציפייה שאפתנית ובלתי מושגת, וזה משהו שהספורט שלנו מסוגל לעשות ובהחלט "יכול לעשות". זוהי מטרה שדורשת עבודה מתמשכת, מאמץ בלתי פוסק וסבלנות, אך כדי להשיגה יש תנאי הגיוני וברור ונוסחה פשוטה, שהיא מעשה ידי בעלי המלאכה ואנשיהם. "זהו מצב שמתקיים ברוב השלבים - כולל השלב הנוכחי - בהיאבקות. העיקרון הברור והנוסחה הפשוטה הזו לא מיושמת בכדורגל, והעבודה בתחום הפופולרי והידידותי הזה הגיעה לנקודה שבה רבים - כולל אנחנו - כתבו בבירור וכמובן מציאותי ומומחיות פעמים רבות שכדי להציל את עצמה ולחזור מהדרך הלא נכונה שהיא עשתה, היא זקוקה ל"רפורמות יסודיות עד כדי היקף"!