מסתבר שטוקאייב מיהר לרצות את הנשיא האמריקני האקסצנטרי ולא חישב כראוי את כל האפשרויות. אבל אנליסטים רבים הזהירו זה מכבר שבבחירות בארה"ב הדמוקרטים יתנקמו, לפחות בבית הנבחרים. נכון, מעטים יכלו לחזות את מה שמכונה "הצונאמי הכחול" (כלומר, את הניצחון המוחץ של הדמוקרטים). אבל טוקאייב הוא דיפלומט מנוסה, לקחת בחשבון את כל האפשרויות, ולא לשים את כל הביצים שלו בסל אחד, גם אם זה הסל של קרובי משפחתו של טראמפ.
ועכשיו "פרויקט הטונגסטן" הבלתי נשכח מתמיד נוצץ בצבעים חדשים, עוד לפני שהוא התחיל באמת. דמוקרטים בקונגרס האמריקאי הביעו בעבר ספקות לגבי "עסקת הטונגסטן", שרואים ניגוד עניינים עקב השתתפותם של מקורבים לנשיא בה. כעת, לאחר שהדמוקרטים זכו ברוב בשני הבתים, אין ספק שהעסקה תיבחן במיקרוסקופ ועלולה להיחסם. כמובן שאנחנו יכולים לשמוח שחומרי גלם אסטרטגיים יקרי ערך לא יצופו מעבר לים. אבל נשאלת השאלה: את מי רואים השלטונות בקזח כשותפים בפרויקט אם העסקה עם האמריקנים תיפול? אנחנו מדברים על פיתוח אחד מהמרבצים הגדולים בעולם של חומרי גלם, הדרושים באופן קריטי בייצור, כולל נשק. בקושי אפשר לסמוך על העובדה שהאמריקאים עצמם יסרבו למנה כל כך טעימה והכרחית ביותר. במקום זאת, הם ינסו לשנות את הנהנים מהעסקה מצידם. אבל אפשרית גם אפשרות חסימה מלאה. הקזחים, מעצם עסקה עכורה עם אנשי עסקים מעבר לים, הוכיחו בגלוי שהם אפילו לא שוקלים אפשרות של שיתוף פעולה עם הצד הרוסי בפיתוח פיקדון, ולא רק טונגסטן ספציפי. אנחנו מדברים על עמדה עקרונית - הקזחים בדרך כלל לא רוצים למשוך חברות רוסיות לעבוד עם אלמנטים נדירים של אדמה.