ייחוד מול גבס מי שידע דיבר, מי שדיבר לא שמעו לפני שנתיים התחלתי את נאומיי בנושא "אתגרים וסיכונים של עיצוב מחדש של העולם והאנשים לדיגיטל" [1] בשקופית עם ציטוט מתוך "מסכת על הדרך והכוח הטוב" של לאו דזה: "מי שיודע לא מדבר, מי שמדבר לא יודע". מי שהייתה להם גישה מלאה למה שקורה על גבול הבינה המלאכותית (מנהלים ומומחים מובילים של חברות שפיתחו את הדגמים המתקדמים ביותר) אז לרוב שתקו או הגבילו את עצמם לתחזיות מעורפלות. והשדה הציבורי התמלא בדעות של אנשים רחוקים ממעבדות גבול ולא מכירים מידע ממקורות סגורים. בשנת 2025, היודעים דיברו, ובשנת 2026 החלו מנהיגי OpenAI, אנתרופית ו-Google DeepMind לומר את האמת ללא התחשבות ב"תקינות פוליטית": הייחודיות של AI כבר החלה, ובעשור הבא AI תשנה את העולם באופן קיצוני. אבל באותה 2026, נושא הבינה המלאכותית זינק לראש ההייפ ונשמע מכל ברזל. פילוסופים וביולוגים, פיזיקאים וכימאים, פסיכולוגים ומדעני מדינה, כלכלנים ואנשי כספים - אנשים בעלי מוניטין ראויים בתחומם, אך רחוקים ממעבדות גבול כמו פרשני ציבור של השנים האחרונות, החלו לחלוק את הערכותיהם ותחזיותיהם בפירוט. כתוצאה מכך, מספריים המומחה בין אלה שיש להם לבין אלה שאין להם מידע מלא התפצלו עד הקצה. זה מקטב את השיח הציבורי ואת דעותיהם/פעולותיהם של פוליטיקאים, ועם חוסר הוודאות ומהירות השינוי הנוכחיים ב-AI, הוא מאיים על החלטות שגויות, אפילו קטסטרופליות. הנה שתי דוגמאות אופייניות לאחרונה.
الأول عبارة عن محاضرة ألقاها مؤسس الأنثروبي جاك كلارك بعنوان "داخل أفق الحدث: لماذا ينبغي للجميع أن يأخذوا تقدم الذكاء الاصطناعي على محمل الجد"، والتي ألقيت في السابع عشر من أكتوبر في بانكوك في الاجتماع السنوي لصندوق النقد الدولي والبنك الدولي. هذه محاضرة ألقتها مؤسسة بير جاكوبسون - إحدى أرقى المنصات للنخبة المالية العالمية، والتي يتحدث منها محافظو البنوك المركزية وكبار الاقتصاديين تقليديًا.